מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אורי תמרי – הילד הנצחי מפתח תקווה

אורי והמתעדים אפיק שליו נדב ואייל
אורי כיום
הרפתקה אחת גדולה, מיליון ואחת חוויות בדרך

שמי הוא אורי על שם אורי אביו של בצלאל עליו מסופר בתנ״ך בהקשר ייסוד המשכן (אותו מינה משה רבינו לביצוע מלאכת המשכן וכליו) ועל פי כמה מקורות גם בנה של מרים אחות משה רבנו. הוריי בחרו לי את שם זה. שם משפחתי "תמרי" נגזר גם הוא משם עברי, הלוא הוא תמר. השורש ת.מ.ר בשם המשפחה מייצג את אותם יהודי מזרח ומרכז אירופה, וכך גם אותי ואת הוריי ברומניה.

נולדתי בארץ ישראל, בתאריך ה-4.12.1935. אני צבר פתח תקוואי גאה ופתחתי את עיניי לראשונה במרכז היולדות בבית החולים הסמוך לבילינסון, שהיה ידוע בכינויו העממי "ראמן", שהיה גם שמו של הרופא הראשי והמנהל של בית החולים שגם יילד אותי (טרם איחוד בית החולים "בילינסון" יחד עם בית החולים "גולדה השרון"). את יום הולדתי אני חוגג מדי שנה יחד עם משפחתי, חבריי ואשתי האהובה, האחת והיחידה תלמה, שעליה נדבר עוד מעט. בשנים האחרונות אני חוגג את יום הולדתי יחד עם כל ילידי דצמבר באולם הגדול ואנחנו מספרים חוויות, שרים שירים ונהנים מהיום המיוחד שלי.

שם אבי ז"ל הוא חיים ושם אמי הוא ציפורה, הם עלו מרומניה לארץ ישראל עוד לפני הולדתי. הם עבדו לפרנסתם במן עסק משפחתי צנוע ומכובד, המכבסה. המכבסה הייתה בינונית בגודלה והוריי עבדו קשה מאוד כדי לכלכל אותי ואת אחיי. שם אחי הבכור הוא יהושע ז"ל, ראובן ז"ל מיד אחריו ואני, אורי, בן הזקונים במשפחתי.

יש לי בן ובת מקסימים, קראתי לבתי הבכורה עדי, כיום היא גרה ביישוב מול רפיח בעוטף עזה הנקרא "דקל", יחד עם בעלה וחתני איציק וארבע בנותיה. הם מתגוררים באזור זה כבר יותר מעשר שנים, לצערי הרב הם מכירים את הממ"ד מקרוב. בני נועם הוא באר שבעי והוא גר סמוך לפארק האוסטרלי בעיר, יש לו מוסך גדול לאופנועים. נועם מגיע אלינו עם נכדתנו, הלוא היא בתו, מספר פעמים בשבוע.

עכשיו החלק האהוב עליי במיוחד – אשתי האחת והיחידה, תלמה. אשתי נולדה בגליל למשפחה בת חמש נפשות, יחד עם שתי אחיות. תלמה היא הבכורה מבין אחיותיה. תלמ"ה זה ראשי תיבות של "תהיה לנו מדינה". אחותה הקטנה היא יעל, וגם לשם יע"ל יש ראשי תיבות והוא "יעלה עמי לארצי". חמי ז"ל, לבקשת חמותי, הסכים לקרוא לבת זקוניהם ענת. הוריה של תלמה קבורים כיום בכפר גלעדי. אני מאוד אהבתי את המשפחה של תלמה, לפעמים היה נדמה לי כי התחתנתי לא רק עם תלמה, אלא עם כל המשפחה. יותר מזה, לא פעם ולא פעמיים אמרה לי חמותי כי היא מרגישה כאילו היא ילדה אותי והיא אימא גם שלי. הייתי מאוד קרוב אליהם והערכתי אותם מאוד. בזמנו, הוריה של תלמה נאלצו לנדוד מיישוב ליישוב כדי שהבריטים או הערבים לא יפגעו בהם, עד שהגיעו לשכונת נווה עוז בפתח תקווה. תלמה למדה בבית הספר היסודי "בית החינוך לילדי עובדים ע"ש משה הס", שבמקרה היה גם בית הספר בו אני למדתי. המחנך של תלמה בעת ההיא היה ברוך אורן, אותו מורה שאני הכרתי מהשנה הקודמת בבית הספר.

כאשר אני הגעתי לשלב התיכון בחיי, למדתי ב"תיכון על שם ברנר" בעין גנים, הייתי פעיל בתנועת "הנוער העובד" (כיום הנוער העובד והלומד) ויום אחד החלטתי ללכת לבית הספר היסודי לבקר מספר חניכים שלי מן התנועה, כזכור, אותו בית ספר של תלמה. בסוף היום, ביצענו תמונה קבוצתית של חברי התנועה והנה – מי עומדת ממש לידי? תלמה, כמובן. אני חייב לציין שהדבר קרה בצירוף מקרים מוחלט ולא הכרתי אותה ובטח שלא התאהבתי בה עד וברגע ההוא.

לאחר צילום התמונה דרכינו נפרדו, אני עזבתי לקיבוץ ניר אליהו ליד כפר סבא. לאחר שסיימתי את בית הספר התיכון התגייסתי לנח"ל ושירתי כחייל מן המניין, לא היינו כל כך מאומנים אך למזלנו לא היו קרבות משמעותיים לקיום בזמן הזה. לא ממש אהבתי את הצבא כי לא אהבתי שאמרו לי מה לעשות, אבל מעולם לא מרדתי בו כמובן. היו לי חברים רבים בצבא והחוויות מהתקופה היפה הזו מעט נשכחו מזיכרוני, אך אני בטוח שהם נמצאות בתת המודע שלי.

מעט זמן עבר והגעתי למעין מתחם הדרכה ליד נתניה ועכשיו הסיפור האמיתי מתחיל. זוכרים את תלמה? יופי, כאן היא שוב חוזרת לתמונה. תלמה הייתה מדריכת גדנ"ע (מטעם הצבא) בנתניה ובשעות הבוקר והצהריים היא למדה הדרכה גם כן, ואחר הצהריים היא הייתה מדריכה את יישובי העולים החדשים מטעם הגדנ"ע. אני כמובן לא זיהיתי את תלמה כעבור כל כך הרבה זמן, אבל רצה הגורל ובזמן שהותה בקרבתי התיידדנו והתחברנו זה לזו. בזמן השירות הצבאי של תלמה היא גרה בכפר גלעדי, אבל היא לא יכלה להגיע כל יום מכפר גלעדי לנתניה ובחזרה, לכן הצבא מימן לה חדר במלון יחד עם כמה חברות שלה. אני הכרתי את אחת מחברותיה ואמרתי לה שתשאל את תלמה אם היא מעוניינת לבוא איתי לסרט. היא הסכימה לבוא איתי לסרט "האיש שידע יותר מכל". אחרי שכבר היא הסכימה לצאת איתי לסרט, השתחררנו ובילינו עוד יחדיו וניצלנו כל רגע יחד. אני הייתי חבר בניר אליהו והייתי שייך לבית ברל. תלמה מאוד רצתה ללמוד גננות בבית ברל ולי כמובן זה היה מצוין, הצלחתי להרוג שתי ציפורים באבן אחת. היא הגיעה לניר אליהו ללמוד גננות לאחר סוף השירות בגדנ"ע, תלמה קיבלה חדר יחד עם שתי חברות שלה לכבוד השנה השניה בבית ברל. כמובן שהתהליך לקבלתה לשנה השנייה ללימודים בבית ברל היה לא פשוט, אני הצבתי אולטימטום: אם תלמה לא מגיעה ללמוד בבית ברל, אז גם אני לא נשאר בניר אליהו ואתם בעצם מגרשים גם אותי (למרות שבינינו, הייתי נשאר).

אחד הימים המרגשים בחיי הוא, ללא צל של ספק, חתונתי עם בחירת לבי. זה היה יום גשום ומאוד מרגש, התחתנו והייתה חגיגה גדולה באותו יום יחד עם המשפחות של שנינו.

אני ותלמה יצאנו לשליחות לשנתיים בארצות הברית, מטעם המילואים הצבאיים שלי, המתנתי זמן רב עד שקראו לי להתגייס למילואים, לא הבנתי למה כל חבריי ששירתו יחד איתי מקבלים קריאות למילואים ודווקא אני לא. שלחתי מכתבים ודיברתי עם מי שצריך לדבר, ובסופו של דבר הגיעה הקריאה לה היה שווה לחכות. אז נסעתי יחד עם תלמה לאמריקה מטעם הסוכנות היהודית והיינו השליחים של הסוכנות. עבדנו עם הנוער באמריקה ועשינו את מירב מאמצינו להחדיר בהם ציונות ואהבת ארץ ישראל. במהלך התקופה הזו יצא לנו לצבור מגוון רחב של חוויות ולצבור סיפורים שלצערי כבר התחלתי לשכוח. אבל תשאלו את תלמה, היא בטח זוכרת. כאשר חזרנו מן השליחות באונייה עצרנו באירופה, שם טיילנו במשך כמה ימים וחזרנו לארץ. מאז היינו יחד מספר פעמים בחוץ לארץ ובעיקר באירופה.

עוד מצעירותי, אחד התחביבים האהובים עליי ביותר היה ניגון במפוחית, אני מרגיש שזה מנתק אותי מהסביבה וגורם לי להתחבר עם עצמי, רק אני והצלילים הנוגים והנעימים, זה מסב לי אושר רב ואני מאוד אוהב לנגן בשעות הפנאי בכלי המופלא הזה.

תודה רבה לכם על ההקשבה! אני הייתי אורי תמרי וזה היה סיפור חיי מתחילתו ושיימשך עד כמה שרק אפשר…

 

הזוית האישית

שליו, אייל אפיק ונדב: המפגש עם אורי היה מאוד מרגש מבחינתו, נפלה בזכותינו הזכות להכירו ונוכל לומר בפה מלא שזו הייתה חוויה שלא נשכח לזמן רב. ניכר גם שאורי התרגש בעצמו מהמפגש איתנו ושיתוף הפעולה בינינו. נפל בחלקנו להיחשף לכישרונותיו המגוונים בין היתר, המפוחית.

תמונה 1

מילון

בצלאל בן אורי
על פי המתואר בתנ"ך, בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי היה האמן והאדריכל הראשי שהועסק בתכנון המשכן, עיצובו ובנייתו, ובעשיית כליו ובגדי הכהונה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”החלק האהוב עליי במיוחד – אשתי האחת והיחידה, תלמה“

הקשר הרב דורי