מאגר סיפורי מורשת

שמי אורי . נולדתי בבית חולים קפלן ברחובות לאימא בקי, שעלתה לארץ מבולגריה ואבא צביקה שנולד בשנת 1932 בארץ.

כשנולדתי מדינת ישראל הייתה בת עשר.

גדלתי ברחובות כבן אמצעי לאחות גדולה ואחות קטנה. הדירה בה גרנו הייתה דירה קטנה בת 2.5 חדרים בבניין עם הרבה דיירים שעלו ממדינות שונות.

אספר על ילדותי בשכונה בה גדלתי ברחובות.

בילדותי גדלתי באושר בדירה בשיכון שהיה חלק מארבעה בנינים ארוכים ונמוכים שנבנו בצורת ריבוע, כששטח גדול עם דשא ביניהם.  בשטח הזה בילינו כל ילדי השכונה ושיחקנו משחקים שהיו באותה תקופה כמו: גולות, כדורגל, משחק שבו מעיפים חתיכת מקל קטנה בעזרת מקל גדול והקבוצה השנייה אמורה לתפוס את המקל הקטן.

בנוסף, היה שכן שגר בקומת קרקע והיה מוציא לדשא מסך ומקרן סרטים והינו צופים בסרטים של צ'ארלי צ'אפלין ואחרים.

כשהגעתי לגיל 14 התחלתי ללמוד בחוג קראטה. נסעתי להתאמן עם הקבוצה במקומות שונים, כולל אימונים באשדוד שכללו אימון בתוך הים, עד שהגעתי לרמה של חגורה חומה.

בגיל 16-17 קניתי אופנוע ואתו היו לי חוויות רבות עם חברים שגם להם היו אופנועים.

רכבנו עם האופנועים לחוף פלמ"חים שם שיחקנו מטקות ושחינו לעבר אניה ששקעה מול החוף.

קשה לתפוס שרק עשר שנים לפני שנולדתי עדיין לא הייתה קיימת מדינת ישראל.

אני מרגיש שתהליך התבגרותי מקביל לצמיחה ולהתפתחות של המדינה.

הזוית האישית

מרום: היה לי כיף לעבוד עם הסבא הכי טוב בעולם. היו לנו הרבה שעות איכות ביחד. למדתי הרבה על הילדות של סבא .והיה לי ממש כיף.

סבא אורי: נהנתי מכל רגע בעבודה עם הנכד האהוב שלי. שיתפנו פעולה והבנתי כמה הנכד שלי חכם ובעל ראיה רחבה. יודע להקשיב וללמוד ויודע להוסיף פרטים קטנים כגדולים להשלמת הסיפור.