מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי (מצד אבא) בנציון ארווין (ז"ל), נולד באוסטריה בשנת 1922 להורים ישראל ואסתר. לסבא שלי היו עוד 4 אחים והוא היה הכי קטן מהם. לאחר שנולד הוא ומשפחתו עברו להונגריה, וגרו בבודפשט. הם התפרנסו מחנות רהיטים קטנה אך העסק שלהם לו הצליח כל כך ולכן הם התקשו לפרנס את המשפחה.

כעבור כמה שנים אחיו התחתנו ועברו לערי השדה שבהונגריה ורק הוא נשאר עם הוריו, כמה שנים אחרי שהתחילה מלחמת העולם השניה אבא שלו חלה בטיפוס, הגוף שלו נחלש מאוד בגלל המלחמה. המצב בבודפשט היה קשה והוא לא הצליח להתאושש ולכן בגיל 60 הוא נפטר מהמחלה.

סבא שלי נשאר לגור בבודפשט ביחד עם אמא שלו. במהלך מלחמת העולם השניה נכבשה על ידי הנאצים כל יהודי הונגריה שגרו בעירי השדה שמסביב לעיר הבירה רוכזו בגטאות ושלחו אותם אחר כך למחנות השמדה בבירקנאו ובאושוויץ. האחים של סבא שלי שגרו בערי השדה גורשו גם הם למחנות באושוויץ ושמה מתו בתאי הגזים. סבא שלי סיפר לישהיה לו אחות שקרו לה רבקה ציפורה שהיתה מאוד יפה וגבוהה והיתה אישה מיוחדת. היא וכל משפחתה נרצחו על ידי הנאצים.

כל המלחמה הוא ואמא שלו גרו בבודפשט ובשנת 1944 בעלות הברית שנלחמו בנאצים הפגיזו את בודפשט ופגז פגע ברחוב שלהם וסבי נפצע ברגל. יהודי בודפשט ובתוכם סבא שלי ואמא שלו לא גורשו על ידי הנאצים מכיוון שזה היה כבר סוף המלחמה והם לא הספיקו לגרש אותם וכך סבא שלי ואמא שלו נצלו.

בכל התקופה הזאתי משנת 1943 עד סוף המלחמה בשנת 1945 סבא שלי היה אחראי שדאג להשיג דרכונים שיכלו להוציא יהודים ולהבריח אותם לארץ ישראל, הוא דאג להרבה אנשים שיעלו לארץ. בשנת 1950 אחרי שכל המכרים שלו עלו לארץ הוא עלה לארץ, אמא שלו לא רצתה עלות ונשארה שם. הוא עלה לארץ למחנה עולים והתחיל לעבוד במפעל ליצור ברגים.

בשנת 1952 אמא של סבא שלי גם עלתה לארץ ומישהו סיפר לסבא שלי שהוא ראה אותה במחנה עולים ביפו, סבא שלי הלך לחפש אותה ולקח אותה לגור איתו בבני ברק. סבא שלי הצליח להתחתן בארץ ונולדו לו 7 ילדים: רבקה על שם אחותו שנרצחה, ציפורה גם על שמה השני, חיים מאיר על שם אחיו שנרצח, ישראל (אבא שלי) על שם אבא שלו, ועוד שני ילדים יוסף ורחל.

סבא שלי נפטר בשנת 2008 בגיל 86 יהי זיכרו ברוך.

הזוית האישית

סבא שלי תמיד אמר שהניצחון הכי גדול שלו בנאצים היה שהוא הצליח להקים את כל המשפחה מחדש והיום יש לו מכל 7 הילדים ביחד 57 נכדים ועוד 22 נינים. ועם כל נכד ונין שנולד הוא הרגיש את הניצחון שלו יותר גדול.