מאגר סיפורי מורשת

שמי אהרון גרובמן. אני נולדתי בעיר קטנה, ישוב, בשם בלצב מולדובה. עם השנים העיר גדלה ונהייתה גדולה. בעיר יש הרבה תעשיות, אלקטרוניקה וכו…

נולדתי בחודש מאי בשנת 1941. בזמן המלחמה הייתי בן חודשיים. המשפחה יחד עם האחיות שלי היינו באוזבקיסטן וקזחסטן. אבי היה במלחמה ושם נהרג. מעולם לא ראיתי ופגשתי אותו, רק בשנת 1987 קיבלתי בפעם הראשונה את המסמכים של אבי ועל התרומה שלו במלחמה. את המסמכים העברתי ליד ושם והם שם עד היום.

אימא נפטרה כשהייתי מאוד קטן והדודות שלי גידלו אותי. סיימתי את בית הספר, למדתי בלנינגרד באוניברסיטה הנדסת בניין. אחרי סיום הלימודים עבדתי במפעל בתפקידים שונים. בישראל עבדתי בבנייה, הייתי שותף לבנייה של הגשרים ליד בר אילן ובז'בוטינסקי בפתח תקווה.

בילדות החברים שלו היו הילדים מהכיתה ועדיין יש חברים ש הוא מתקשר איתם. היינו משחקים כשהיינו קטנים עם כל מיני רובים ונשקים שנישארו מן המלחמה. הרבה מהחברים היו פצועים מכל מיני דברים שהם מצאו באדמה וזה היה מתפוצץ. מדי פעם אהבנו לשחק מחבואים ותופסת, גם היינו מחפשים פרחים ואחרי זה מוכרים אותם. מאוד אהבתי מוזיקה שמעתי  כל מה שהיה. יותר שמעו ברדיו רוק, ג‘ז, מטליקה רייקן ארקדיי יסקוביץ.  יש תמונה משנת 1940 שבה אני בן 4 עומד עם כל המשפחה שיושבים ביחד. עוד תמונה משנת 1938 בה אחותי כתינוקת עם סבתא שלי שהתחתנה בגיל 13 ובגיל 26 כבר היו לה 13 ילדים. חלק מהמשפחה המורחבת עברו לברזיל אבל לא נשאר אף אחד, כולם נפטרו ונשארתי לבד. לאחר מלחמת העולם השניה שרדו רק שישה מן המשפחה המורחבת.

הכרתי את אישתי בשנת 1958 ביום 31 לדצמבר בשעה 20:00. אך ישר אחרי סיום בית הספר אני נסעתי ללמוד בקישניב והיא נסעה לקזחסטן לעיר קרגנדה ונפרדנו. בשנת 1963 נפגשנו שוב והתחילה האהבה. התחתנו בשנת 1964. יש לנו בן, הוא נולד בשנת 1977. בשנת 1990 עלינו לארץ בשביל הילדים. אישתי עבדה בחברות של עזרה לקשישים ואני עבדתי בבנייה עד שיצאתי לפנסיה בשנת 2004. אשתי נפטרה לפני שלוש שנים בפסח, היא הייתה חולה ושכבה בבית חולים ונפטרה כמה דקות לפני ליל הסדר. היא אהבה מאוד את ישראל ושמחה שהגענו לכאן, היא אהבה את החיים ואותי, חיינו יחד 53 שנה ואני מתגעגע אליה מאוד .בתאריך 3.5.2020 הייתה צריכה להיות לנו חגיגת 55 שנות נישואים, אך לצערי היא לא תחגוג איתי.

הבן שלי גמר פה בית הספר ברשת "עמל ב". לאחר לימודים היה בצבא במשך שלוש שנים, אחרי זה למד בבית הספר של הנדסה בירושלים. עכשיו הוא עובד במקצוע שהוא למד: תכנון של מחשבים. הוא התחתן בשנת 2002, יש לו שלושה ילדים, בני 16,10 ו-7, הם גרים בפתח תקווה. אני מתראה איתם הרבה, מבלה, כל החגים אני איתם ומאוד נהנה בחברתם.

אני שמח שעליתי לישראל וגם אישתי שמחה מזה מאוד, היום בימי שישי אני הולך למרכז היום שם אני מבלה הרבה מזמני.

אהרון בסרטון תיעוד קצר: 

הזוית האישית

ניקיטה: התעניינתי בסיפורו של אהרון ונהניתי לתעד אותו.