מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אהבת חיי

סבתא ואלה באילת
סבתא סוזאן ויעקב
המשפחה התנגדה אבל אני הלכתי עם הלב...

שמי סוזאן סיימונס (גואטה).

נולדתי ב- 10 באוקטובר בלונדון בירת אנגליה. כיום יש לי שתי בנות ושבעה נכדים. היום אני מתגוררת בקיסריה ובחרתי לספר לנכדתי, אלה, על סיפור אהבתי שבעקבותיו עליתי ארצה.

בשנת 1968, כשהייתי בת 18 וחצי, עליתי על האוניה "אפולוניה" אחרי שביקרתי את החברות שלי בישראל שעשו עלייה מלונדון, עיר מולדתי. עליתי על האנייה בחזרה לאנגליה עם חברה בשם ויויאן. כשעליתי לאוניה ראיתי שם את הבחור שהפך להיות אהבת חיי.

מהרגע שפגשתי בו ידעתי שהוא העתיד שלי ושאני עומדת להתחתן איתו. הוא לא ידע זאת. הבחור הזה הוא יעקב גואטה, בעלי. התחלנו לדבר, והוא הסתבר היה צריך לנסוע ליעד אחר, לנורווגיה, לבקר את חברה שלו. האונייה הפליגה כשבוע ימים ועברה בכמה ארצות, קפריסין, יוון, ואיטליה (ונציה). היינו על הסיפון, עברנו את יוון וקפריסין וכשהיינו בדרך לאיטליה פתאום עבר טיל ענק מול הפרצוף שלי, זה היה מפחיד אבל האוניה המשיכה בנסיעה.

כשהגענו לאיטליה, ירדתי מהאוניה, נפרדתי מיעקב ועליתי על רכבת ללונדון והוא המשיך בדרכו. אחרי שבוע ימים קיבלתי טלפון ממנו, הוא אמר לי שהוא בלונדון  וכבר נפרד מחברה שלו. הוא הוסיף וסיפר לי שהוא עם חבר ושאל אותי אם אני יכולה להיפגש איתו. הסכמתי והלכתי לפגוש אותו. בילינו, טיילנו ובאנו אלי הביתה. אבא שלי, הארי, שהיה בבית לא אהב את הרעיון שאני נפגשת עם בחור יהודי מישראל ולכן אמר לו ללכת.

יעקב חזר לארץ ואני נשארתי בלונדון. אחרי חודש, הוא התקשר אלי שוב ואמר שהוא רוצה שאני אבוא אליו לישראל. אמא שלו, מנטינה, אמרה לו שאם אין לו כוונות להתחתן איתי שלא יביא אותי לארץ. רציתי לבוא אליו ולהיות איתו גם אם זה בישראל אבל לא היה לי כסף למטוס. ביקשתי מאבא שלי אבל הוא לא הסכים לממן זאת, ביקשתי מאמא שלי והיא ביקשה מחברה שלה אשר נתנה לי כסף .

אימי האמינה שאם אני אלך לארץ ישראל יהיה לי לא טוב שם ושקרוב לוודאי אחזור אחרי יום לביתי בלונדון. בסוף החלטתי שאני עוזבת את המשפחה שלי, החברים שלי והעבודה שלי. עזבתי את כל החיים שלי ובאתי ליעקב. היה נורא קשה לעזוב את ההורים שלי. הגעתי לארץ וכאן היה ממש לא פשוט. החום המעיק, המחסור בכסף, והחיים עם משפחה אחרת עם שמונה אחים, במדינה זרה, כל אלה לא היו קלים עבורי.

לבסוף החלטנו להתחתן, התקשרתי אל אימי וסיפרתי לה את החדשות אבל היא אמרה שהיא באה לקחת אותי ושאני לא אתחתן איתו אך בכל זאת התחתנתי. לחתונה הגיעו אבי ואמי ועשר חברות מאנגליה וזהו, בסך הכל הייתה חתונה קטנה. מתחת לחופה אבי לחש לי בשקט "בוא נלך הביתה, זה לא בשבילך, את עדיין יכולה לשנות את דעתך" ובכל זאת התחתנתי.

זאת הייתה עוד הוכחה לכך  ששום דבר לא עומד בפניי האהבה. באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום כיפור, אני  הייתי בהריון עם ביתי הבכורה שרון, וכך התחלנו, אני ויעקב להקים משפחה.

הזוית האישית

סבתא סוזאן: אני חושבת שתכנית הקשר הרב דורי מקרבת בין סבים וסבות לבין הנכדים שלהם. זה נותן זמן איכות עם הנכדים, לומדים דברים חדשים, מכירים אנשים חדשים ומקבלים אנרגיה חדשה וטובה.

אלה : אני חושבת שהתכנית הזו היא פשוט מתנה, יש לי יותר זמן עם סבתא שלי והתכנית מקרבת בינינו, ואני לומדת ממנה המון דברים חדשים. לדוגמה, על החיים שלה ועל מה שהיא עברה כשהיא הייתה צעירה. כמו כן אני סופגת ממנה ערכים לחיים וזה נותן לי הרגשה טובה ומהנה איתה.

מילון

פינג'אן
סוג של קנקן / קומקום להכנה ולשתיית קפה.

ציטוטים

”" בוא נלך הביתה, זה לא בשבילך, את עדיין יכולה לשנות דעתך" “

הקשר הרב דורי