מאגר סיפורי מורשת

שמי דוד יקנג'י. נולדתי בשנת 1945. עליתי לארץ בשנת 1950. גרנו בפתח תקווה ולמדתי בבית ספר נצח ישראל.

ההורים שלי תמיד כיוונו אותנו ללמוד מקצוע, תמיד אמרו שהמקצוע הוא הדבר החשוב בחיים.

אבא שלי עסק בעבודות הבנייה ועוד כשהייתי ילד, אהבתי מאוד לבקר בבניינים בהם אבא עבד ובחופשות הייתי הולך לעזור בעבודות הבנייה. התחלתי בהוצאת המסמרים מהקרשים לאחר פירוק תבניות היציקה, סידור ומיון הלוחות וכד'. מאוד אהבתי את העבודה, למרות הקושי שבדבר כל העובדים אהבו אותי ותמיד ביקשו את עזרתי בכל דבר. באחד הימים הייתה לאבא יציקה גדולה וחוסר בעובדים והוא ביקש ממני לעזור לו. באותו יום לא הלכתי לבית הספר והשמחה שלי הייתה גדולה. בבוקר קמתי מוקדם מהרגיל והלכתי עם אבא לעבודה, הרגשתי סיפוק ואושר באותו יום, מאז באופן קבוע כל יציקה הייתי הולך לעזור לו. אהבתי מאוד את עבודות הבניין, בהמשך הלכתי ללמוד שרטוט והנדסאות בניין. זה המקצוע שבחרתי בחיים.

בחופשות הלכתי לעבוד בבניין, התקבלתי לעבודה אצל קבלן בניין ותיק וקשוח מאוד. הוא לא ויתר על כלום ודרש תמיד עבודה יסודית ומהירה, למדתי ממנו הרבה בעבודות הבנייה. הוא חיבב אותי מאוד בגלל החריצות שלי וההבנה המהירה – בהסבר קצר ידעתי מה הוא דורש ומיד מבצע בלי ויכוחים מיותרים.

יום אחד הוא קיבל פרויקט חדש לביצוע, הוא הציע לי שאת הפרויקט הזה נעשה ביחד כשותפים. לא האמנתי שזה אמיתי ואמרתי לו שאין לי כסף להשקיע בציוד ובחומרים וכד', הוא אמר אתה לא צריך להשקיע בכלום ומעכשיו אנחנו שותפים בהכול. הייתי נער בן שבע עשרה, בסך הכול צעיר ותמים, הלכתי עם כל מה שהוא אמר, בלי הסכם, בלי חוזה, סמכתי עליו בכול. למדתי ממנו את העבודה בצורה מקצועית, להתחיל בניין מהיסוד עד הגמר וגם לפקח על העובדים, עשיתי חייל בעבודה והצלחתי מאוד.

השתתפתי במלחמת ששת הימים בה נפצעתי והשתקמתי מהר ולאחר שרות צבאי של שלוש שניים, הקמתי עסק ומשרד. בסמוך לנו היה משרד של סוכן ביטוח ושם עבדה פקידה חמודה, מידי פעם היינו מתראים ושואלים זה את זה לשלומו. יום אחד העזתי יותר ונתתי לה פתק אם אפשר להיפגש, למחרת אמרה לי שכן וכך הכרתי את הבחורה שאיתה בניתי בית ומשפחה לתפארת.

וכך זכיתי גם במקצוע, וגם באישה ומשפחה. נולדו לנו שני בנים ובת והיום אני סבא ל-15 נכדים. היום אני עובד במשרה מלאה, להסיע את הנכדים לכל מקום ולבשל להם את מה שהם אוהבים.

תמונה משפחתית

הזוית האישית

סבא דוד: חשוב לעסוק בדבר שאתה אוהב, כאשר אתה אוהב את מה שאתה עושה אתה נהנה מהעבודה ויכול להגיע לשלמות בכל דבר.

הנכדה עדי: היה לי כיף ללמוד דברים חדשים על סבא ועל דברים שחווה ולקחת חלק בפעילות, למדתי על סבא שהוא עבד בעבודות בנייה שזה עבודה קשה גם בקיץ וגם בחורף ובכל זאת הוא אהב את המקצוע, ואני רוצה לאחל לו בהצלחה בהמשך.