מאגר סיפורי מורשת

אימי נולדה בטשקנט שבברית המועצות. בברית המועצות הדת היהודית לא הייתה מוכרת ובמדינה הייתה אידיולוגיה אחרת, בכל זאת במשפחתה של אימי היו חוגגים חגים יהודים, כמו ראש השנה, פסח. אימי אהבה את החגים האלה ואת האווירה שכל המשפחה באה לחגוג את החג, שיש מאכלים מיוחדים.

אימי מאוד אהבה ללכת לפני חג הפסח ללכת לבית הכנסת ולקבל מצות לחג הפסח כי אז לא היו מוכרים בחנויות וכמובן שכל הזמן אימי הייתה שואלת את הוריה ואת סבתה מדוע חוגגים את החגים האלה? איפה נמצאת המדינה של היהודים? ועם הזמן הייתה יודעת יותר דברים ומגלה יותר דברים על היהדות.

ומאז שאימי סיימה את לימודי בית הספר והאוניברסיטה והתחילה לחשוב על החיים שלה בעתיד, מאוד רצתה שהחיים שלה היו בישראל. עד שעלתה לארץ הייתה כמה וכמה פעמים בביקורים בארץ, אצל סבתה, והיא מאוד אהבה את המדינה והאווירה. היא החליטה וידעה מהרגע הראשון שהיא רוצה שהילדים שלה יגדלו פה בישראל.

כשהכירה את אבי הם ידעו שניהם שהם רוצים לבנות משפחה פה בארץ, ושהילדים שלהם יגדלו פה בארץ. הורי התחתנו בטשקנט, כי רוב המשפחה והחברים גרו שם.

מספר חודשים לאחר החתונה הם התחילו את ההכנות לעלייה כמו: ללמוד את השפה העברית באולפן, להכין מסמכים, ושתהיה להם הזכות לעלות לארץ, זו לא הייתה בעיה כל כך גדולה עבורם משום שאז אבי עבד בשגרירות.

שנה לאחר שהתחתנו, עלו לארץ והגיעו לקיבוץ חצרים שליד באר שבע בדרום, ושם התחילו את חייהם החדשים בארץ ישראל.

למדו באולפן, עבדו קצת בקיבוץ, והתחילו לחיות חיים רגילים כאזרחים יהודים בארץ ישראל.

שנה לאחר שגרו בקיבוץ עברו לגור בבאר שבע, וילדיהם כפי שחלמו נולדו וגדלו בארץ ישראל.

נכון להיום גם אימי וגם אבי מרגישים חלק מהחברה הישראלית והיהודית, ושמחים שיכולים לתרום למדינה. וחוגגים בחופשיות ובשמחה רבה עם עם ישראל, וחולקים יחד עם כל המדינה דברים שמחים שקורים במדינה וגם דברים עצובים.

למרות שלא תמיד היה קל בחיים לא הצטערו לרגע על שעלו למדינת ישראל וגאים להיות חלק מהחברה.

גם כשחוזרים מחופשה בחו"ל, לא משנה כמה היה כיף, איך שנוחתים בארץ אומרים חזרנו הביתה.

הזוית האישית

אמילי – היה ממש כיף ושמחתי להכיר את סיפור העליה של אימי