מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אהבת הטבע

סלפי משותף בבית הספר
סבתי וסבי בחתונה
סיפור חיי סבתא דליה

אהבת הטבע

שמי דליה, נולדתי בה באייר תש"ז. גדלתי בחיפה למשפחה שעלתה לארץ בשנת 1840 מכורדיסטן, והתיישבה בגליל בהר מירון. לימים אבי היה ממקימי סג'רה.

כבת רביעית, במשפחה בת חמישה אחים, את ילדותי עברתי בשכונת נווה שאנן. כשהייתי בת 5 התחילה תקופת הצנע בארץ. בתקופה זו לא היה אוכל וחולקו תלושי מזון. לגבי רכישת בגדים והנעלה – לא היה מה לדבר. לא היה אפשרות והם נחשבו למותרות. כל משפחה דאגה לקיום בסיסי – למזון. אימא שלי הייתה מאוד כשרונית והייתה פורמת שקי אורז וסוכר, מכבסת אותם ותופרת לה ולאחיה בגדים.

תמונת ילדות

תמונה 1

בהמשך למדתי בבית ספר יסודי ששכן על מורדות הר הכרמל. בית הספר הזה השפיע על אהבתי לטבע וחיבר אותי לאדמה. אבא שלי חיזק את אהבתי בכך שערך עם המשפחה טיולים בטבע כמו: ללקט פטריות, לראות את פריחת התורמוס בואדי מילק, את פריחת הצבעוני והאירוסים בגלבוע. לאחר מכן, למדתי בבית הפקיד בחיפה והפכתי למנהלת חשבונות. בגיל שמונה עשרה הכרתי את אלי – אהבת חיי.

אלי היה שחקן כדורגל בקבוצת  הכדורגל "הפועל חיפה"

תמונה 2

עובדה זו מה גרמה לי לבקר במגרשי הכדורגל לעיתים תכופות. אחד הדברים המשותפים לשנינו היה אהבתנו לריקודי עם ולריקודי שנות השישים. באותה תקופה היו מועדוני נוער של המפלגות בחיפה ושם בילינו ורקדנו. היינו זוג במשך שלוש שנים עד שהוא הציע לי נישואים.

נישאנו בשנת 1968 ונולדו לנו שלושה ילדים: רועי, שאול, גלית. החלום הגדול שלי היה שתהיה לי חנות פרחים או משתלה.

בגיל 50 החלטתי לממש את החלום ולקנות משתלה. אהבתי מאוד לשזור פרחים. בשנת 2006 בעלי נפטר. מותו כואב במיוחד עד היום.

אני ובעלי

תמונה 3

הזוית האישית

נכד: היה לי כיף לעבוד עם סבתי וללמוד על עברה

סבתא: נהנתי מאוד לעבוד עם הנכד לפי דעתי יש חשיבות רבה לתוכנית.

מילון

תקופת הצנע
תקופת העוני בישראל בשנות החמישים

תורמוס
תורמוס (שם מדעי: Lupinus, מנוקד: תֻּרְמוּס) הוא סוג בתת-משפחת הפרפרניים. עלי התורמוס מאוצבעים, לעלה יש פטוטרת ארוכה. הפרחים גדלים כתפרחת. צבע הפרחים סגול, לבן, צהוב, או כחול והם נמצאים על עמוד התפרחת. לפרחים אין צוף וחרקים נמשכים אליהם עקב צבעם. ההאבקה נעשית על ידי חרקים, אולם לרוב ההאבקה היא עצמית. לפרח עשרה אבקנים. ויקיפדיה

ציטוטים

”אני כבר גמרתי לגדל ילדים“

הקשר הרב דורי