מאגר סיפורי מורשת

אנחנו משפחת דנגור. המקור שלנו הוא בעיראק, וזהו גם שמו של רב ראשי שקרו לו דנגור.

שם המשפחה של אימא שלי לפני הנישואים היה אמסלם. ההורים שלי הכירו בירושלים. אימי ביקרה בירושלים אצל דודה שלה וככה הם נפגשו. הם נישאו בירושלים בשנת 1983 באולמי לב בירושלים. הם התחתנו מאוד צעירים – אימי הייתה בת 18 ואבי בן 21. החתונה הייתה יפה מאוד. באו כל הכיתה של אימא שלי כי זה היה בסוף כיתה יב', אז כולם הגיעו והיה מאוד שמח.

לאימא שלי יש 4 אחים ואחיות. אימא ושני אחים שלה נולדו במרוקו והשאר בארץ.

לאבא שלי יש שלושה אחים שנולדו בישראל. אימא שלי הייתה חניכה בבני עקיבא בכרמיאל.

מצד סבתא וסבא של אימא דיברו בצרפתית, ומצד אבא בשפת הסימנים. אצל סבא וסבתא קיבלו את השבת בניקיונות ומלא סיפורים על הגז וריחות נעימים בכל הבית. את החגים חוגגים יחד כל המשפחה עם הרבה מוזמנים, צחוק ושמחה.

אבא אוהב לדוג ועובד בעירייה. אימא עובדת בקוסמטיקה ואוהבת לעשות יצירות. בבית הספר היא למדה במגמת אומנות. אבא למד בירושלים. הוא היה גר בבניין גדול וארוך עם שישים משפחות. לכל משפחה היה הרבה ילדים, ולכן היו לו מלא חברים שהיו באים מבית הספר ומשחקים כדורגל רוב הזמן. והיו גם משחקים דברים שכבר לא קיימים, כמו שבע אבנים ו- חמש מקלות.

תנועות הנוער באותה תקופה היו "בני עקיבא" ו-"הנוער הלומד". לאימא שלי היה מפגש כיתה, מחזור של גיל 50 שהתקיים בפנימיה שבה היא למדה. ושם כל אחד סיפר מה שעבר עליו בשנים שחלפו.

אני נולדתי בשערי צדק. נולדתי כבן זקונים להורי. כשהייתי בן שבוע לקחו אותי לטקס סיום טירונות של אח שלי בצבא. אפילו עשו לכבודי ח' והמחלקה של אחי קראו ל-הקשב. הורי מאחלים לי לבר המצווה שאצליח בלימודים ואהיה שמח ואשאר כמו שאני. שאזכה להיות בשמחה תמיד ואהיה איש של שלום ואמת. 

 

תשע"ו, 2016