מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אהבת בן השכנים

הקבוצה שלנו בפרויקט
מרים בת 20
שמחה במשפחה של ניצולי שואה לרגל נישואים

שמי מרים, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי.

נולדתי בשם מריקה ביוגוסלביה בחורף 1947. נקראתי על שם בת דודתי שנספתה באושוויץ. הורי היו ניצולי שואה: אמי הייתה באושוויץ ואבי נלקח למחנות עבודה, הם היו גיסים וכשמשפחותיהם לא חזרו, כולל ילדיהם ממחנה הריכוז באושוויץ, הם התחתנו ואני נולדתי. הבית היה תמיד עצוב, הכל סבב סביב השואה. אמי יצאה ונכנסה מבתי חולים ובין אבי ואמי היה פער דורות גדול מאוד, היות והוא היה בן 50 כשנולדתי.

ארצה הגענו בשנת 1949 באנייה רדניק שהביאה את שארית הפליטה מסרביה. הנשים שכבו על דרגשים בבטן האנייה והגברים למעלה על הסיפון וכל זה בכדי לדחוס כמה שיותר אנשים בתוך האנייה. הגענו לשער העלייה ומשם עברנו לעין איילה. שם הורי הקימו את היישוב ובשנת 1956 עברנו לכפר אתא, היות ואבי לא יכול היה לטפל במשק לבד. במקום משפחה גדולה, היות והיה לי רק אבא ואימא, היו לי הרבה חברים. הטובים מביניהם היו רעיה שכיום גרה בתל אביב. היינו שכנות בכפר אתא, היא גדולה ממני בשנה ואנחנו חברות עד היום. חברה נוספת, בת שבע, כיום גרה ביקנעם. אנו חברות מכיתה ט' ולמדנו יחד בתיכון. חברה שלישית היא תמי, הצעירה ממני בשנתיים וחצי. ההורים של שתינו היו ניצולים ועל כן גידלו אותנו שנהיה אחת בשביל השנייה, כי לכל אחת מאתנו לא הייתה משפחה. לתמרת עלינו יחד הקמנו את בתינו, ולאחר 20 שנה נפטרה לצערי הרב.

את בעלי גבי הכרתי עוד כילדה היות וגרנו בהפרש שני רחובות אחד מהשני. אימא שלו וההורים שלי היו מכרים, שניהם דוברי הונגרית והיו להם חברים משותפים. בשנות העשרים לחיי הייתי חיילת במלחמת ששת הימים. שירתי בפרקליטות פיקוד צפון ונשלחתי בין מקימי הממשל הצבאי בקונטרה. לאחר הצבא נסעתי ללונדון ללמוד בקולג' אנגלית. לאחר שנה חזרתי היות והיה לי קשה כלכלית ואז חידשתי את הקשר עם גבי ואחרי שנה התחתנו ונולדו לנו שלושה ילדים: ערן הבכור והשובב, אורלי הסנדוויץ' (אימא שלי), והבת הקטנה שירלי. הקשר הוא מאד הדוק היות ולי היה חסר במשפחה מורחבת. הייתי בכל מיני תפקידים בחינוך. תפקידי האחרון היה הדרכה במחשבים באנימציה ממוחשבת. עזבתי את העבודה כי הייתי צריכה לטפל באמי שחלתה באלצהיימר ואבי בסרטן. יש לי 10 נכדים, הכי גדול בן 18 והקטנה בת יום. המשפחה זה הדבר שהכי חשוב לי בעולם.

הזוית האישית

היה מאד כיף, למדנו אחת על השנייה.

מילון

רדניק (אנייה)
שם האנייה שעלינו בה ארצה

תִּמְרַת
יישוב קהילתי בשיפולי הגליל התחתון לכיוון עמק יזרעאל, סמוך למושב נהלל. היישוב שייך מוניציפלית למועצה אזורית עמק יזרעאל והיה הראשון מבין 7 יישובים קהילתיים הנמצאים בתחום השיפוט של המועצה. הוא ממוקם בתוך הגן הלאומי "שמרון". (ויקיפדיה)

ציטוטים

”משפחה זה הדבר שהכי חשוב לי בעולם“

הקשר הרב דורי