מאגר סיפורי מורשת

שמי סבא איקה

נולדתי בשנת 1950 בקריית חיים, להוריי לאה ואברהם פלק.

כשהייתי בן 8 עברנו לשכונת נווה שאנן בחיפה. יש לי ארבעה ילדים ואחד עשר נכדים ואני גר כיום בתמרת עם אשתי מנישואי השניים, חווה, שהייתה מורה בתיכון נהלל. אני מנהל את מפעל פלרז שמייצר דלתות וחלונות מפלדה. בני גיל, אבא של יעלי, עובד יחד איתי מזה כ 10 שנים.

אהבת החיות

אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדי יעל ומכל סיפורי בחרנו להעלות את סיפור אהבתי לחיות.

אהבתי חיות מאז שהייתי ילד. כשהייתי בן חמש, גרתי בקריית חיים, היה לי כלב שנדרס ומת. הורי הסתירו ממני את האמת ומאוד התגעגעתי אליו. במשך כל ילדותי רציתי שיהיה לי כלב. מימשתי את כמיהתי רק בגיל מבוגר.

כשהייתי בן 22, שירתי בבסיס חיל האוויר חצרים וגרתי בבאר שבע. קיבלנו כלבת צייד מסוג פוינטר. לכלבה קראו עדה. לאחר שעברנו לגור בבסיס חצרים, נולדו לעדה שבעה גורים, מסרנו את כולם. את עדה מסרנו כשעברנו לחיפה.

כשעברנו ליוקנעם המושבה, קיבלנו כלב מסוג רועה בלגי, בצבע שחור, ששמר בקנאות על בננו התינוק תום. שמו היה זיפ. כל בני המשפחה היו קשורים אליו. לאחר מספר שנים הוא חלה ונאלצנו להרדים אותו. אחריו אימצנו כלבה שקיבלנו מהכלבייה בבסיס חייל האוויר רמת דוד.

במסגרת אהבת החיות במשפחה, כשבני הבכור רן היה בן 13, כמתנת בר מצווה קניתי לו סוסה. שמה היה "סוסה". צבעה היה חום והיא הייתה מאוד יפה. לאחר כשנתיים נולדה סייחה ששמה היה "סייחה". לצערנו לאחר כשנה הסייחה הוכשה על ידי נחש ומתה. הסוסה נפטרה זמן קצר לאחר מכן מאכילת יתר.

למעשה כל השנים היו לנו חיות בבית ובחצר.

האהבה לכלבים ולבעלי חיים עברה לכל הילדים במשפחה ולכולם כיום יש כלבים ובעלי חיים בבית.

הזוית האישית

סבא איקה ויעל: מאוד נהנינו מהמפגש ומההכרות היותר מעמיקה האחד של השנייה.