מאגר סיפורי מורשת

ילדות ומשפחה

שמי איפראימוב ריטה, (סבתא של ריטה המתעדת אשר נקראת על שמי). נולדתי ברוסיה באזור קווקז, בעיר נלצ'יק בתאריך 28.8.1955. היינו שש נפשות במשפחה: 2 אחים ו-2 אחיות, מקומי שלישית במשפחה. נולדתי במשפחה מאוד חברתית, היה לי ממש כיף עם האחים שלי ועם אחותי. האח הגדול שלי (שלצערי לא נמצא אתנו עוד) התחשב בנו תמיד ודאג לכל מחסורנו. הוא נהג לשמור עלינו ועזר לנו בלימודים. כולנו גרים עכשיו בישראל: אחותי הגדולה ומשפחתה מתגוררים בשדרות, בעוד שאני ואחי הצעיר מתגוררים בנצרת עילית. קראו לי ריטה, מכיוון שבאותה שנה בה נולדתי אמי צפתה בסרט הודי ומאוד אהבה את השחקנית שענתה לשם ריטה. ברבות הימים לאחר לידת נכדתי הוריה כיבדו אותי וקראו לה על שמי.

גדלתי בעיר ירוקה ויפה בשם נלצ'יק, בבית פרטי גדול ובו שלוש קומות, שישה חדרים, ועוד מרתף ובו מטבח וחדר אמבטיה. לא רחוק מהבית שלי נמצא בית הספר שבו למדתי, בנוסף לכך בקרבת מקום היה גם בית כנסת, מרכול, ספרייה ואגם. בילדותי אהבתי מאוד לקרוא ספרים, ללכת עם חברתי לקולנוע, לפארק האזורי וכן אהבתי ללמוד בבית הספר, וליהנות במסיבות שהיו במסגרתו. אימא שלי שרה לי שיר לפני השינה שירי ערש, כיום אני שרה את השירים האלה לנכדים שלי. אני והחברים שלי שיחקנו במגוון משחקים כגון: כדורגל, מחבואים, והיו עוד הרבה משחקים שאת שמם איני זוכרת. היינו רצים ברחבת בית הספר, ואהבנו לבלות זמן רב בפארק ובאגם. בעיר שלנו היו הרבה תיירים מרחבי העולם, שהגיעו לבקר בה ולצפות בנחליה, ואילו אני והוריי אהבנו לנסוע ברכבל.

חגגנו את כל החגים של היהודים בקווקז, שמרנו על כשרות ועל המסורת היהודית, את הבשר והעופות קנינו מסופר שהיה כשר. ביום כיפור קיימנו את מנהג הכפרות בבית הכנסת. בכל החגים היינו הולכים לבית הכנסת לשמוע תקיעת שופר, נהגנו ללכת עם ההורים לתפילות. כילדים היה מאוד מעניין לבקר שם. בחג פסח היינו הולכים לבית הכנסת ומכינים יחד מצות. בחגים התכנסנו כולם בבית בו גרו סבא וסבתא שלי, ערכנו שולחן גדול לקראת החגים, וחגגנו יחדיו בביתם. כולנו כיבדנו מאוד את סבא וסבתא שלי. אהבתי ועודני אוהבת את כל החגים של היהודים, היות ונולדתי יהודייה ואני גאה בזה. בחגים אנחנו מכינים מאכלים קווקזים, הם מאוד טעימים אך משמינים. כמו כן מכינים דגים ועושים על האש. בכל ימי שישי אנו נוהגים לערוך קבלות שבת, הגברים במשפחה הולכים לבית הכנסת וכששבים מקדשים את השבת.

לימודים ועבודה

בילדותי לא הלכתי לגן בגלל שאימא שלי לא עבדה אלא רק אבי עבד, אז נשארתי איתה בבית. למדתי בבית ספר מספר 10 ע"ש גיבור ברית המועצות לשעבר, הוא היה יהודי שבזמן מלחמת העולם השנייה נהרג בעת שלחם למען ברית המועצות לשעבר. אני זוכרת מבית הספר רק טוב, היו לי הרבה חברים וחברות. התלמידים בחרו אותי להיות נציגת הכיתה במועצה הבית-ספרית. סיימתי 10 כיתות וקיבלתי בגרות. תקופת בגרותי זכורה לי כתקופה טובה, למעט אירוע אחד מצער שנחרט בזיכרוני, כשחברתי הקרובה נפטרה ממחלת הסרטן בהיותה רק בת 15. כשסיימתי את לימודיי התקבלתי למכללה וקיבלתי תעודה. עבדתי בסופר האזורי לפי מקצועי כ-5 שנים. כשהתחתנתי ונולדו לנו ילדים הפסקתי לעבוד וגידלתי אותם. בעלי היה מפרנס יחיד של בני משפחתנו.

חתונתי

אני ובעלי גדלנו באותה שכונה ולמדנו באותו בית הספר. בסיום הלימודים הוא הלך לשרת בצבא, כשחזר מהצבא התחתנו בשנת 1977 . אני הייתי בת כ-22. החתונה התקיימה אצלנו בגינה, הגינה הייתה מאוד גדולה ולחתונה הגיעו 300 אנשים שבאו לברך אותנו לקראת החתונה ולהשתתף בשמחתנו. יש לנו משפחה מאוד גדולה וכולם נכחו בחתונתי. הייתי בת כ-23 כשנולד ילדי הראשון, אביה של ריטה. כיום יש לי 2 ילדים: בן ובת, ומהם 6 נכדים.

עלייה לארץ וקשיי קליטה

העלייה לארץ הייתה חלק חשוב ומשמח בחיי היות והבנו שאנחנו צריכים לעלות ולחיות במדינת היהודים. עלינו לישראל בתאריך 25.4.1995 והגענו ישירות לעיר נצרת עילית. כשעשינו עלייה הייתי בת 40 בדיוק. עליתי עם משפחתי וילדיי הלכו ללמוד בבית הספר ואני התחלתי לעבוד. כמובן שבהתחלה היה מאוד קשה, לא היה לנו בית משלנו, אבל לאחר מכן הכל הסתדר. הילדים גדלו והתחתנו וכשנולדו נכדיי היה זה הרגע המאושר בחיי. בנצרת עלית מתגוררת כל משפחתנו המורחבת. לא שירתי בצבא בגלל שברוסיה בנות לא הלכו לצבא. כשהייתי קטנה לא היו מלחמות, אני הרגשתי את אווירת המלחמה רק כאשר עליתי לישראל. זה היה ממש קשה נפשית ופיזית, דאגנו מאוד לילדנו ולחיילים שמגנים עלינו. כיום אני ובעלי מתגוררים בסמוך לילדינו ונכדינו ואנו נפגשים כל יום. אני אוהבת להכין מנות טעימות לילדיי, לנכדיי ולכל משפחתי ולטייל עם נכדיי בפארקים הקרובים. אני עובדת במכבסה ובעלי אף הוא ממשיך לעבוד.

הזוית האישית

סבתא ריטה: היה לי מאוד כיף ונעים לספר לנכדתי את סיפור חיי ונפגשנו לשם כך פעמים רבות .אני מאוד שמחה שניתנה לי האפשרות לספר את הסיפור שלי, ניצלתי אפשרות זו לבלות עם נכדתי ואני מאוד שמחה מהחוויה הזו. רק שלצערי אינני מבינה עברית טוב ולכן לא יכולתי להקליד את העבודה במחשב.

הנכדה ריטה: היה לי מאוד כיף לבלות עם סבתא שלי, ועבודה זו תרמה לי רבות למדתי על אירועים שלא ידעתי.