מאגר סיפורי מורשת

שמי דרור, נולדתי בשנת 1937 בפתח תקווה, פלשתינה. בילדותי אהבתי מאוד את הים. מגיל צעיר  אני זוכר מלחמות, במלחמת העולם השנייה האיטלקים הפציצו את תל אביב וההורים עברו לחיפה. באותו הלילה הפציצו את חיפה, ואז חזרנו לתל אביב. במלחמת השחרור אני זוכר שאבי לקח אותי לרמת תל אביב מקום עבודתו ועלינו על גג של מבנה, על הגג היה טלסקופ כדי לראות את הערבים בורחים מיפו דרך הים.

היות והייתי יליד הארץ אבי לקח אותי לראות את הדבר כדי שאתחיל להבין מה זאת אומרת להיות פליט (אבי עסק בהפלה והבריח אניות מעפילים לארץ) .גויסתי במבצע סיני ועסקנו בהובלת גדרות תיל להקמת מחנות צבאיים. עסקתי בשיט מפרשיות והפלגות, הפלגנו לקפריסין בסירת מפרש בניגוד לחוק וכך הוכחנו שהדבר ניתן לביצוע, ולאחר מכן דבר זה הפך לרגיל. יש לציין שההפלגה בוצעה בסירות פתוחות ולא כמו יאכטות היום.

לאחר מכן, במלחמת ששת הימים גויסתי לסדנה צה"לית ויצרנו את הפצצות שהטילו על מסלולי הטיסה של שדות תעופה ערביים, ובזה הסתיימה המלחמה. במלחמת יום הכיפורים שוחררתי מהיחידה לייצור חלקי נשק לטנקים במפעל. לאחר מכן כשנגמרה המלחמה גויסתי שנית ועסקנו בפינוי טנקים בסיני וברמת הגולן, ואז ראינו את כל זוועות המלחמה. במשך כל תקופה זאת אהבתי לשוט בסירות מפרש ולהתמודד עם כוחות הטבע – לדוגמה הרוח.

לאחר סיום הצבא נסעתי לחו"ל לכמה שנים, שם השתלמתי במקצועי ועסקתי הרבה בסקי. ערכתי טיולים מדהימים בגלישה על סקי בהרי האלפים, מסעות סקי שארכו עד שבעה ימים. מי שמטייל בהרים יכול להבין עד כמה כוחות הטבע גדולים וחזקים מאיתנו. לאחר מכן חזרתי לארץ, התחתנתי, הקמנו משפחה בעלת ארבעה ילדים ושבעה נכדים. בכל תקופה אהבתי להיות בים בכל חוף ובכל מפרץ – מראש הנקרה ועד אשקלון. עד היום אני אוהב את הים והטבע. למדתי שהטבע יכול לשנות חיים שלמים.

הזוית האישית

דרור טיכר השתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותועד על ידי דנית סיגל. התכנית נערכה בבית הספר מגן בתל אביב-יפו, התשע"ט.