מאגר סיפורי מורשת

 "הייתה לנו חבורה של צעירים, היינו נפגשים לערבי ריקודים בשכונת אזור שבחולון. אחת החברות שלי גרה באזור והיה להם בית פרטי עם חצר. נהגנו לקיים אצלה את ערבי הריקודים , קראנו להם Surprise Party.

זה היה בערב ראש השנה. אחי הגדול פרוספר כבר היה מאורס. לערבי הריקודים,  ה – Surprise Party, בדרך היגיעו עם בני, בנות בת זוג. לאחי פרוספר וארוסתו הייתה מריבה והיא לא רצתה ללכת איתו לערב הריקודים. אחי אמר לי: "בואי איתי, כי אין לי עם מי לרקוד". כך הגעתי לערב הריקודים באזור.

לערב ריקודים זה באזור היגיעו עוד  הרבה חברים, ביניהם כמה שאחי, פרוספר הכיר, קרובי משפחה רחוקים שגם הם עלו ממרוקו: דוד ודיאמנט, ניסים איפרגן וחברתו. הם הביאו איתם חבר נוסף בשם מרדכי אלמליח.

אני זוכרת את מרדכי, מייד שמתי לב איליו, הוא ישב בצד על ספסל ודיבר עם כמה חברים. פרוספר אמר לי: "יש פה מישהו שרוצה להכיר אותך". המשכנו את ערב הריקודים. באותו ערב דוד, הזמין את אחי ואמר לו שיבוא איליו למחרת. אחי אכן היגיע לדוד למחרת ושם הוא נפגש שוב עם מרדכי, שגילה בי התעניינות רבה.  הם קבעו שביום שני מרדכי יגיע לביתנו בבית דגן לפגוש את המשפחה ולבקש את רשותו של אבי.

יום שני היגיע דוד היגיע עם מרדכי לביתנו בבית דגן. הייתה ארוחה ושיחות, לאחר מכן יצאנו יחד כולנו לבילוי, הלכנו כולנו לקולנוע רינה בתל אביב. ישבנו במסעדה על שפת הים, ליד בניין האופרה.

מרדכי מספר: אחרי הסרט שאלתי אותה אם היא רוצה לאכול משהו? והיא ענתה "כן למה לא?". למחרת נפגשו מרדכי ודוד במוסך של דוד. דוד שאל את מרדכי: "נו, איך נראה לך?" ומרדכי בהחלטיות אמר: "איתה אני מתחתן" !

כעבור כשלושה שבועות, חגגנו את חגיגת האירוסין, עם המשפחה והחברים הכי קרובים: דוד ודיאמנט, אברהם ולבנה אלמליח, ניסים איפרגן ואשתו, יצחק ורבקה. כשדברו על תאריך לחתונה, אמרתי נמתין בערך שנה.  שום שנה, כבר למחרת הוא מתקשר אלי לעבודה ואומר לי לבוא, להגיע לרחוב אלנבי. הגעתי מרדכי  ודוד כבר חיכו שם ליד חנות תכשיטי הזהב. בחנות הלבישו אותי בשעון זהב, טבעת זהב ושרשת זהב.

משם צעדנו ישר לבית הכנסת הגדול שברחוב אלנבי, לפגישה עם הרב. מרדכי אמר: "בשביל מה לחכות שנה, יעברו החגים ונתחתן" (נפגשנו כזכור בראש השנה בפעם הראשונה).  כך היה, אבי נפגש עם הרב בבית-דגן. שם גם הכינו את הכתובה שלנו.  דוד הציע שמרדכי יכתוב בכתובה 1000 לירות. אבא שלי אמר: "מה  היא שווה רק 1000 לירות?" דוד  אמר, "תוסיף עוד 500 לירות". הכתובה על 1500 לירות.

מועד החתונה נקבע לתאריך 19.1.1958. בדיוק לתאריך זה קיבל מרדכי, צו מילואים ולמזלו, קיבל פטור משירות מילואים זה.

במהלך החדשים עד החתונה, הכרתי את חבריו הקרובים ובני משפחתו  אברהםהדוד שלו איליו היה קשור מאוד, דוד, יצחק וניסים איפרגן. נסענו לממילא בירושלים לפגוש את משפחתו. את סבתו עלו, ואת אחות אמו דודה סוליקה. שתיהן היו אלמנות וגרו יחד ברחוב ממילא בירושלים. פגשנו את ילדיה של דודה סוליקה את חיה, גילה ועוזי, בביתו של בן הדוד, עוזי ואשתו מרסל התארחנו בירושלים.

 תמונה של סבתא עלו, סבתו של מרדכי

עברו מאז 58 שנים של חיים משותפים בצוותא בהם נולדו הילדים: תמי, ישי ז"ל, אשר-פופה. שלשיית הבנות לימור, ליאת וליאורה ובן הזקונים אבישי.

תשע"ו

תיעוד: תמי גרין – אלמליח