מאגר סיפורי מורשת

אהבה רומן נעורים שלי ושל שלמה

בשנת 1968 אני ושלמה הכרנו בבית קפה בדיזנגוף בתל אביב אני באתי עם חברות, ושלמה היה שם עם חברים שלו שחקני כדורגל ועם הווספה (אופנוע) שלו והוא ביקש את החברות שלי שיכירו לו אותי. באותו יום קבענו להיפגש לבילוי יום שישי ואכן כך היה. כבר באותו יום שלמה דאג להגיד לי שהוא אוהב אותי ואני אהיה איתו אני כמובן גיחכתי ואמרתי נראה מה יהיה?

 

אז התחילו התלאות (בעיות) ההורים שלי לא הרשו לי, בשום פנים ואופן לצאת עם שלמה הם אמרו שהוא תלמיד בתיכון והוא כדורגלן. בנוסף התנגדו כי הוא מעדות המזרח "שהבת שלהם לא תצא עם בחור פשוט כזה, ספרדי". זו הייתה ממש גזענות.

סבתא מספרת: "אבל האהבה ביני לבין שלמה פרחה. כולם בתל אביב הכירו את הסיפור שלי ושל שלמה."

ההורים של סבתי , עשו לסבתא מעצר בית. לא נתנו לה לצאת, אפילו לבית ספר לא נתנו לה ללכת. עד שיום אחד הם שכחו לנעול את הדלת וסבתא שלי ברחה מהבית. היא לוותה כסף מקיוסק וסבתא הגיעה לחבר משותף לה ולשלמה והחבר שלהם הצליח לאתר את שלמה שהיגיע מהר.

 

סבתא מספרת:  "כך עברתי לגור אצל שלמה בבית. ההורים שלי ניסו להחזיר אותי הביתה, אבל תמיד כשחזרתי עשו לי בעיות  והפעילו עלי לחץ, כדי שאעזוב את שלמה. בסוף החלטתי להישאר לגור אצל ההורים של שלמה, שקיבלו אותי כמו בת לכל דבר. הרעיפו עלי חום ואהבה, מה שהיה חסר לי בבית. האחים של שלמה קיבלו אותי כאחות לכל דבר והיה לי ממש כייף לגור אצלם. גרתי אצלם כשנה עד גיל 18. עד לגיל שלא צריך מההורים היתר ואישור כדי להינשא.

אמא של שלמה לקחה אותנו להירשם ברבנות, קבענו תאריך לחתונה ושלחנו הזמנות להורים שלי. כשההורים שלי ראו והבינו שאין ברירה שהבת שלהם החליטה להינשא למרות הכל. הם אמרו לי שאחזור הביתה ונעשה חתונה כמו שצריך. הורי חששו "ממה יגידו", שלא יחשבו , בני המשפחה והחברים שחס וחלילה אני מתחתנת בגלל משהו לא כשר, כמו הריון מחוץ לנישואים. בתקופה ההיא, אז זאת הייתה בושה גדולה.

 

כך קבלה משפחתי את נישואי לשלמה, הוחלט שנתחתן באולם שהיה אז הכי מפואר "בית המהנדס". אבי לקח את שלמה לשיחה ושאל אותו מה הוא יכול לתת לבת שלו ואיך הוא חושב לפרנס אותי. שלמה אמר שהוא ידאג לי ושהוא לא רוצה מההורים כלום, שום עזרה והוא רוצה רק אותי. שלמה היה באותה תקופה שחקן של מכבי תל אביב. הייתה לנו חתונה גדולה מאד ומפוארת, עם 600 איש.

 

 

כאמור שלמה היה שחקן כדורגל בליגת העל ושחקן בנבחרת הנוער של מכבי תל אביב. הוא עשה חייל בתחום הכדורגל הוא באמת פירנס אותי בכבוד. חיינו באושר ועושר אני בעלי וחמשת ילדינו: ליהיא שהיא כיום בת 42 ויש לה 3 ילדים ירין, ליאורה ועילאי. מורן זיכרונה לברכה שנפטרה בנסיבות טרגיות בשנת 2013. אלינור שיש לה 3 ילדים עמית, מאיה ואריאל. דודי בן 28 רואה חשבון ודניאל בת 21 לומדת ועובדת.

 

החלטתי להביא את הסיפור שלי כי זה מה שאני מעבירה לילדים ולנכדים שלי, ללכת עם הלב שלהם בלי לחשוב על ריצוי אחרים כי אלה בסך הכל החיים שלהם הם צריכים לחיות אותם. בלי לעשות אפליות עדתיות ולשפוט כל בן אדם באשר הוא אדם בלי דעות קדומות, הבדלים בין העדות ובלי גזענות ודעות קדומות וסטריאוטיפים (הדבקת תוויות).

 

לימים ההורים שלי הבינו שטעו וראו ששלמה בחור טוב עוזר בכל דבר ודואג להם יותר מהאחים שלי ומי שטיפל בהם טיפל בהם ודאג להם לעת זיקנה זה בעלי ואני. שלמה שכח הכל ולא שמר להם טינה (לא זכר להם את הצרות שעשו לו בעבר), זה עוד דבר שאנחנו מעבירים לילדים ולנכדים שצריך לסלוח ולא להתעסק בעבר אלא לדאוג שההווה והעתיד יהיו טובים יותר.