מאגר סיפורי מורשת

ממה ויקטוריה ופפה אברהם מנדה

בתחילת המאה העשרים, עמדה אישה צעירה, בחצר ביתה בעיר הולדתה אידרנה (עיר גבול בין טורקיה, בולגריה ויון ). משעות הבוקר הכינה את עצמה לרגע הזה. לבשה את שמלתה היפה ביותר. נעלה נעליים לבנות על עקב קטן. שערה הכהה והחלק עיטר את פניה הנאות ועיניה החומות הביטו קדימה בציפייה. מדי פעם האהילה עליהן כדי שתוכל לראות היטב את מי שמתקרב לעברה.

ואכן, הלך והתקרב אליה גבר גבה קומה, שחור תלתלים, עיניים כחולות והישיר לעברה מבט בוחן. "אני ויקטוריה טולדו" אמרה בביישנות מעבר לגדר. "אני אברהם מנדה" אמר הבחור בקול בוטח.

מחלונות הבית הציצו בני משפחתה ומיד יצאו החוצה לקבל את פניו. לאחר זמן קצר של הכרות, הודיע אברהם לבני משפחתו ולבני משפחתה, שזו הכלה שבחר לעצמו.

"היא מבוגרת ממך בשנתיים, לא נהוג להתחתן עם אישה מבוגרת ממך, אולי תשקול שוב את בחירתך" – כך אמרה אחותו הגדולה בוליסו. אבל אברהם היה נחוש בדעתו, החליט ואמר: ויקטוריה מוצאת חן בעיניי, היא שקטה וטובת לב וודאי תהייה עקרת בית טובה ואמא נפלאה לילדי.

זו האישה שאני רוצה!"

בני המשפחה שמחו מאד והכינו חתונה כדת משה וישראל וכמיטב המסורת הבולרית. ויקטוריה ואברהם נטעו את ביתם בעיר פלובדיב. ויקטוריה ילדה לאברהם שישה ילדים והם חיו בעיר פלובדיב. לאחר כמה שנים החלו ילדיהם לעלות ארצה, בראשית שנות השלושים.

גם ממה ופפה עלו לישראל. הם גרו בפלורנטין תקופת מה ואחר כך עברו למושב בית חנן להגשמת השליחות הציונית. פפה מעולם לא התאכזב מבחירתו אפילו יום אחד בחייו. ממה לא חיה שנים רבות, הזמן היחיד שבו "התאכזב", היו הרגעים האלה, רגעי הפרדה מסבתא ויקטוריה שלנו.

המשפחה בראשית שנות ה 60

לאחר פטירתה משהרגיש בודד ועצוב נשא אישה שנייה – רג'ינה.

הזוית האישית

הסיפור אהבה ראשונה  של ממה ופפה, תועד ע"י נירה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.