מאגר סיפורי מורשת

איך חייתם בגילנו?

סבתא שלי נולדה בשנת 1932, בילדותה גרה ברוסיה. מצבם הכלכלי היה נמוך, והילדים נאלצו לעזור בפרנסת המשפחה. בגיל 8 התחילה ללמוד בבית ספר. כאשר הייתה קטנה שיחקה בבובות עם חברותיה שהיו מכינות אותן לבד מכל דבר שהיה בהישג ידן. היא אהבה גם ללכת לבריכה שהייתה בעירם, היא חיה באותה עיר עם כל חבריה ובקושי יצאו מהעיר. בתקופה של פעם נהגו ההורים לחנך את ילדיהם בצורה פיזית, אך סבתי הייתה נמנעת מזה בכך שהייתה מתנהגת למופת. כאשר הייתה בת 9 התחילה מלחמה ומצבם הדרדר, אביה של סבתי מת, וחייהם כילדים היו מאוד קשים. לא היה להם הרבה אוכל לכן לא חגגו חגים ולא אכלו דברים מיוחדים, ולא הלכו לחוגים והסתפקו בספרים. לא היה מספיק אוכל לכן גידלו אותו בעצמם. משפחתה כוללת את סבתי, אימא שלה ואחותה. הם גרו בבית קטן. כאשר הייתה קטנה לא היו בחבורת החברים שלה זוגות. אפילו בבית ספרה למדו בנפרד בנים ובנפרד בנות. כאשר הסתיימה המלחמה המצב השתפר, אבל הזמנים עדיין היו קשים ואז סבתי התחילה ללמוד לימודי ארכאולוגיה. לאחר מכן התחתנה עם סבי ועלתה לארץ ב-2002 לאחר מותו. מכיוון שהוריי עברו לגור בישראל אז היא רצתה להתאחד איתם ועברה לגור ביוקנעם איתנו.

זיכרונות ילדות

במשפחתה הם לא טיילו. הם היו רצים ברחוב ומשחקים במה שיש. ליד ביתם היה אגמון קטן אשר טיילו בו עם כלביהם. כאשר הייתה קטנה למדה בבית הספר שכולל את כל הגילאים מגיל 8 ועד גיל 15. בבית ספרם הייתה תלבושת אחידה שכללה חולצה בהירה, חצאית שחורה עד הברך וסינר לבן חגיגי. השיעור האהוב עליה הוא שפה (רוסית). מורתה לשפה הייתה גם מנהלת בית ספרם והיא חיבבה את גלינה על כך שלמדה היטב ואפילו למדה אותה בשיעורים פרטיים. בבית הספר שלה לא הייתה קפיטריה ולכן בית הספר סיפק לתלמידים לחמניות ושתייה. הם למדו מתמטיקה, שפה, גאוגרפיה, היסטוריה, גרמנית, אמנות, ביולוגיה, והשיעור אשר שמו עליו דגש היה התעמלות.

סיפור אהבה

סבתא וסבא (לב) הכירו במטרונית כאשר נסעו ללמוד בקולג' וזאת הייתה אהבה ממבט ראשון. כהרגלם אחרי מטלות הבית היו הולכים בערב לסרטים, פארקים, תאטרון שהיה בעירנו בקיץ. כאשר היה חם הלכו לשחות באגם שהיה ליד ביתם וכאשר בן זוגה של סבתי סיים בית ספר למוזיקה ולמד לנגן על הפסנתר ,ניגן לסבתא שלי בשעות הפנאי. אחרי סיום הקולג' ששם סבתי למדה ארכאולוגיה הפנו אותה לעיר אחרת לעבודה חדשה. שניהם פנו לדרכים שונות ואחרי 10 שנים היא חזרה לעיר מולדתה, שלחה לו מכתב, הם נפגשו וזמן קצר לאחר מכן התחתנו.

הזוית האישית

הנכדה מריה: סבתא ואני נהנינו במפגשים ביחד. אני למדתי על סבתא דברים שלא ידעתי מלפני כן.