מאגר סיפורי מורשת

סיפור החיים,

שמי לילי גרינבלט, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי עמית פלאש.

נולדתי בשוודיה, בשנת 1951, בעיר שטוקהולם, להורי רוזה בת למשפחת סטוורובסקה ולאבי וולטר לוי, שהיו ניצולי שואה.

אמי שנולדה בפולין הייתה ושרדה את מחנה הריכוז אושוויץ. היא הגיעה עם אוטובוסים של הצלב אדום לשוודיה בשנת 1945. למרות כל הקשיים שאימי עברה היא נשארה אופטימית עד סוף חייה.

אבי נולד בגרמניה ובזמן המלחמת העולם השנייה הוא נתפס ונלקח למחנה ריכוז. אחותו שהספיקה לברוח להולנד, כתבה מכתב לקצין גרמני והפלא ופלא לאחר חודשיים שיחררו אותו בזכות אחותו. לאחר השחרור אבי ברח להולנד. דאגו לו לתעודת זהות מזויפת עם שם לא יהודי. בזכות זה הוא הצליח להתקבל לעבודה כפועל בחווה חקלאית. בעל החווה ידע שאבי יהודי והסכים להעבידו ולשמור עליו.

בשנת 1948 אבי נסע לשוודיה עקב ידיעה שמישהו ממשפחתו ניצל וחי שם. לצערו הוא לא מצא קרוב משפחה, אבל המשיך לגור שם. לאחר כמה זמן הכיר את אמי ולאחר שנה הם התחתנו.

בהיותי בת שנה וחצי התווסף למשפחה אח קטן ושמו ג'וני.

גרנו בבניין חדש שבו היו הרבה משפחות עם ילדים ורוב הזמן בילינו מחוץ לבית והעברנו את הזמן במשחקים. גדלתי בארץ מאוד קרה שהקיץ בה היה מאוד קצר. בחורף גלשנו במגלשיים, נסענו בסקטים ובנינו אנשי שלג. בקיץ נהגנו ללכת הרבה לאגם לשחות ולכייף.

בכל שנה יום הולדתי היה היום האחרון של הלימודים. אחרי בית הספר חברותיי היו מגיעות אליי הביתה. אמי הייתה מכינה מטעמים וכל מיני קינוחים. זאת הייתה צורה נפלאה לסיים את שנת הלימודים.

למרות שהוריי היו ניצולי שואה הייתה לי ילדות שמחה ומאושרת.

בהיותי בת 11 כל משפחתי הגיעה לביקור בארץ ישראל בפעם הראשונה. לאבי הייתה אחות בקיבוץ בשם שדה נחמיה בצפון הארץ. ביקרנו אותם והיינו ביחד 3 שבועות בנהריה. מאוד התחברתי לארץ ישראל והמשכתי להגיע לביקורים בישראל בהיותי נערה.

בגיל 21 לאחר סיום לימודי החלטתי לעלות לארץ ישראל. הורי רצו לבוא בשלב יותר מאוחר אבל לצערי זה לא התגשם מפני שאבי חלה. בהתחלה למדתי עברית באולפן בבת-גלים, חיפה. ולאחר מכן גרתי  בדירה בשותפות עם כמה חברות מהאולפן והתגוררנו בחיפה.

עבדתי כמה שנים בחיפה בחברת ספנות, ולאחר הנישואין עברתי לגור בנצרת עילית ואני עדיין גרה שם כיום. נולדו לנו שני ילדים, עינת (אמא של עמית) ורועי. גידלנו את הילדים, עבדנו ולמדנו והמשכנו לשמור על קשר עם המשפחה בשוודיה. נהגנו לבקר אותם פעם בשנה במהלך החופש הגדול. הראתי לילדיי היכן גדלתי, איפה היה הגן והבית ספר שלי.

במשך השנים נולדו לנו 3 נכדים, רז, עמית ואור.  הרחבת המשפחה מהווה בשבילי גאווה והצלחה בכך שהמשכתי את השושלת המשפחתית שבעקבות המלחמה נקטעו  ענפים מאילן היוחסין של משפחתי.

הזוית האישית

סבתא לילי: הייתה לי חוויה טובה מאוד עם נכדתי, שאחיה השתתף במיזם עם סבו.

עמית פלאש: מאוד נהנתי להשתתף בתכנית עם סבתא, בכל הפעילויות ולשמוע את הסיפור שלה.