מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בבצרה בעירק בשנת 1939. עליתי לישראל בשנת 1950

 

סיפור הפגישה עם בעלי השני:

 

לבעלי השני קראו יחזקאל מאנה. התחתנו בתאריך 14.7.1987 . אני הייתי בת 45 והוא היה בן 60. היה בנינו פער של 15 שנה. כשהכרנו אני הייתי אלמנה עם שלוש בנות, ויחזקאל היה אלמן עם 6 ילדים, 4 בנים ו-2 בנות.

שניים מבניו מבניו של יחזקאל לא היו נשואים.

 

אחרי שאני ויחזקאל התחתנו, הייתי מעין האימא הביולוגית של ילדיו. בתקופת הנישואים שלנו, הייתי שותפה לחתונת שני הבנים שלו והייתי סבתא לכל נכדיו. היה לי קשר מיוחד איתם. האהבה שלי ושל יחזקאל הייתה אהבה גדולה מאוד יותר חזקה מאהבת נעורים.

 

אני ויחזקאל ביום חתונתנו

 

 

הכרנו דרך הבן דוד שלי. מאותו הערב שהכרנו לא עזבנו אחד את השנייה עד יום פטירתו. לאחר חמישה חודשים של הכרות החלטנו להתחתן. אני הייתי אלמנה והוא היה אלמן. חיכינו שתהיה אזכרה לאשתו שנה מפטירתה, כדי שנוכל להינשא.

 

החתונה הייתה מרגשת ויפה. אני אהבתי את יחזקאל מאוד וגם הוא אותי והיה לנו ביחד כיף מאוד. לאחר עשר שנות נישואין מאושרות, בשנת 1997 נסענו לטיול גדול לארצות הברית.

 

טיילנו במשך חודשיים. בטיול זה נסענו למדינות שונות כמו אורלנדו וניו יורק. ההתרגשות שלנו הייתה עצומה. בטיול התארחנו אצל משה, בנו של יחזקאל שגר שם. בגלל שאני לא אוכלת בחוץ הכנתי בבית קציצות בשר ואורז לבן ושמתי בקופסאות. זה מה שאכלנו בטיול. הטיול היה מהנה מאוד ומרגש, נהניתי להתארח אצל משה, בנו של יחזקאל ונהניתי מאוד לבלות ולטייל עם יחזקאל.