מאגר סיפורי מורשת

שמי מנשה לב-רן. נולדתי בתל אביב, יש לי שתי אחיות, הגדולה בת 85 והאמצעית בת 79 ואני הצעיר שבהן בן 73.

אני ואחיותיי, מימין רותי ומשמאל אסתר

הוריי היו ציונים ועלו ארצה בשנת 1932 כזוג צעיר מבלי שהכירו חברים או משפחה. את שנות ילדותי העברתי בדרום תל אביב ברחוב צדוק הכהן. בגלל ערבים שצלפו על ביתנו נאלצו הוריי לעבור למרכז תל אביב. ברחוב ישראליס (שהיה צייר יהודי מפורסם) ששם ביליתי את שנות חיי במשחקי כדורגל ונגינה בכינור. מאחר שגרנו בקומה ראשונה, הייתי עומד על במה ומנגן לעוברים ושבים. אנשים עמדו מול מרפסת ביתי ובסיום הנגינה קיבלתי תשואות ומחיאת כפיים. בגיל 10 עברנו לדירה קרוב לבית ספר "ביל"ו", שם בבית הספר פעלה מקהלת ילדים שהייחודיות שלה הייתה שבשבתות וחגים היא ניהלה גם את התפילות בהדרכתו של שלמה רביץ. שימשתי במקהלה כסולן.

כאשר נחשף כישרוני במוזיקה במהלך ניצוח על מקהלת ביל"ו כבר בגיל 12, קיבלתי מלגה ללימודי ניצוח על מקהלות וכך גם התקבלתי ללמוד בתיכון לאמנויות. זו הייתה תקופה קצת מורכבת עבורי מאחר שהתיכון היה חילוני לחלוטין והייתי חובש הכיפה היחיד בכל התיכון. במקביל השתלמתי בנגינת כינור וויולה והוזמנתי לנגן בתזמורת גדנ"ע ובשנת 1964 ניגנתי בתזמורת עד גיוסי לצה"ל. כאשר נסעה התזמורת לסיבוב הופעות בארה"ב וקנדה נדרשנו לעברת את שם משפחתי המקורי- ליברמן ללב-רן. המצחיק הוא כשצעדתי ברחובות ניו יורק ראיתי משאית גדולה "ליברמן שלפרס" (שלפרס- מובילים) וכשחזרתי הביתה אמרתי להוריי שאינני רוצה להיות סבל, וכך נשארתי עם שמי שהוחלף עד היום. כשהתגייסתי לצה"ל פנה אליי הרב הראשי דאז, שלמה גורן, וביקש ממני להקים את מקהלת הרבנות הצבאית שזכתה להצלחה רבה בהופעותיה ובטקסים רשמיים.

אני עם להקת הרבנות הצבאית

במקביל הקמתי וניצחתי בפסטיבל הזמר החסידי אשר זכה להצלחה רבה בארץ ובעולם ובזכותו קיימות כמה מהמנגינות הזכורות בפי כל אחד כגון: "עושה שלום במרומיו", "אדון עולם" וכו'.

אני, כשניצחתי על פסטיבל הזמר החסידי בהיכל התרבות שבתל אביב 1970

עם הרב שלמה קרליבך

באותה תקופה ניצחתי גם על תזמורות ומקהלות ליטורגיות ובמקביל למדתי ניצוח באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל-אביב. השתלמתי אצל המנצח איתן לוסטיג. מדי שנה ניצחתי על תזמורות רבות באירופה וארצות הברית ובשנת 1980 הוזמנתי לנצח על תזמורת משטרת ישראל, שם פעלתי כ- 30 שנה בדרגת ניצב משנה. עשיתי מהפכה של  ממש בתזמורת כאשר שיניתי את הרפרטואר שלה, צירפתי מספר רב של נגנים מוכשרים, רבים מהם עולים חדשים מברית המועצות. התזמורת זכתה להצלחה רבה גם מבחינה בינלאומית כאשר ייצגנו את ישראל בתחרויות ומפגשים באירופה.

ניצב משנה מנשה לב רן

גם כיום אני מנצח על מספר מקהלות הפרוסות בערים בארץ. אני חווה מידי שבוע את ההנאה והחוויה הישראלית של שירה בצוותא, כאשר כל אחת מן המקהלות הפכה להיות לא רק עוד מסגרת חברתית אלא ממש משפחה. ואגב משפחה – בשנת 1976 הכרתי את אשתי לעתיד, טובה בלומנפלד שהתגוררה בגרמניה.

בבילוי עם אשתי טובה

את אשתי טובה הכרתי באולפן הקלטות. אנו חיים יחד 43 שנה. לצד הופעותיי כמנצח השתתפתי רבות בטלוויזיה שהיה בה בזמנו רק ערוץ אחד. בשנת 1977 נולדה בתנו שירי. בשירותה כקצינה בצה"ל הכירה את בעלה לעתיד רונן לביא ששירת בצה"ל בדרגת סגן אלוף. כיום שירי עורכת דין, הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה והרווחה. בשנת 2003 נולד נכדי הבכור עלם חן אלעד שי לביא (שי על שם הוריי שמואל ויהודית), מצטיין בלימודיו בכפר הירוק ולמד בבית הספר היסודי נעמי-שמר, עוסק בספורט ומנגן בפסנתר. בשנת 2007 נולדה נכדתי זהר אלה לביא (על שמותיהן של לאורה ואסתר), אוהבת ספורט. בשנת 2010 נולד נכדי דניאל לביא (כינוי: דן-דן) שהולך בדרכי אחיו ואחותו ובמיוחד מצטיין כשחקן כדורגל. זהר ודניאל לומדים בבית הספר נעמי-שמר שבשכונת תל ברוך-צפון. בשנת 2016 כשחגגתי את יום הולדתי השבעים ערכו לי אירוע יום הולדת 70 באולם האופרה בתל אביב עם מיטב אמני ישראל, כל מקהלותיי וראשי העיר. בהזדמנות זו קיבלתי תעודת הוקרה מ-אמ"י (איגוד אומני ישראל). בשנת 2018 נבחרתי ליקיר העיר של תל-אביב.

זהר: "סבא, מה היו ההופעות שזכורות לך במיוחד?"

מנשה: "1. ניצוח על מקהלת ביל"ו בהיותי ילד בן 12.

2.  בהיותי נער ניגנתי על ויולה בתזמורת גדנ"ע ובהופעתנו הראשונה בארצות הברית ניו- יורק ניגנו באולם קרנגי, חלמתי שאולי אצליח להופיע על במת המנצחים זו. ואכן בשנת 1970 ניצחתי באולם זה כמנצח בפסטיבל הזמר החסידי.

3. בתחילת מלחמת ששת הימים, כשניצחתי על מקהלת הרבנות הצבאית, נתבקשתי על ידי גלי צה"ל להופיע בשידור חי על הר הצופים בנוכחות מפקדי צה"ל, זהו אירוע שריגש אותי במיוחד.

4. הופעות רבות כמנצח תזמורת משטרת ישראל באירועים ממלכתיים ובטקסים חשובים. למרות גילי אני ממשיך לפעול, לנצח על מקהלות ולכתוב עיבודים מוזיקלים. יש לי עדיין חזרות עם מקהלות, הופעות והזמנות לאירועים חשובים."

חגיגת יום הולדת 70

טקס סיום שירותי במשטרה בבית הנשיא

תעודת יקיר תל אביב לחגיגות יום העצמאות ה – 70

תעודת הוקרה למפעל חיים – אמ"י

רונן שירי אלעד זהר דניאל – משפחת לביא

הזוית האישית

סבא מנשה: אני מצדד מאוד בכל תכנית הקשר הרב דורי, שמרחיב את הקשר ביני לבין נכדתי. בנוסף מאוד נהניתי מהזדמנות נפלאה לצחוק, לשמוח, להכיר ולחזק את הקשר עם נכדתי. כמו כן למדתי גם להכיר יותר טוב את עצמי ולחשוב קצת יותר על מה שעשיתי ועל עברי.

הנכדה זהר: כשאני שמעתי על התכנית הזו ישר ידעתי כמה היא מתאימה לי ולסבא. אני זוכרת שאחי הגדול עוד היה בתכנית הזו ותמיד רציתי להשתתף. עוד זמן עם סבא תמיד היה בונוס, ותמיד רציתי להכיר את כל הסיפור של סבא ולדעת יותר טוב מהו עברו. אני למדתי מהתכנית כל כך הרבה וחיזקתי את הקשר שלי עם סבא. אנחנו צחקנו, שמחנו ולמדנו ביחד. ואם הייתי יכולה הייתי עושה את כל התכנית מהתחלה.