מאגר סיפורי מורשת

שמי יונה רצבי נולדתי בצנעא שבתימן בשנת 1942 על פי השערה, מכיוון שבתימן לא תיעדו את תאריכי הלידה. כיום אני בת 71.

עליתי לארץ בשנת 1949 בגיל ארבע וחצי-חמש. הגעתי לארץ בעלייה שכונתה "מרבד הקסמים" או "על כנפי נשרים". כיום אני גרה בירושלים בשכונת בית ישראל.

הסיפור שעומד מאחורי מגדל הבשמים למי הוורדים ועציץ הנחושת

החפץ נמצא אצלי כבר בערך 60 שנה. ביקשתי זאת מאבי לפני שנפטר כירושה (ובאמת כך היה). מי הוורדים ועציץ הנחושת הגיעו היישר מצנעא שבתימן על ידי אבי. חפץ זה עבר מדור לדור עוד בתימן עד שהגיע לארץ ישראל, כחמישה או שבעה דורות !!!

אגרטל הנחושת וכלי מי הורדים

מי הוורדים משמשים לטקסי חינות, בריתות, בר מצוות, הבדלה (בשמים) וכן שמחות……

הבדלה

"ביהדות, הבדלה היא טקס המציין את סיומה של השבת (או של יום טוב ויום הכיפורים), והמעבר לימות החול. ההבדלה נעשית באמצעות אמירת סדרת ברכות. בהבדלה, הנערכת בדרך כלל על יין, מברכים ברכה מיוחדת שתוכנה הוא ההבדלה בין השבת לששת ימי המעשה, יחד עם הברכה על היין עצמו. במוצאי שבת כוללת ההבדלה ברכה על האש ועל הבשמים, אך לא במוצאי יום טוב".(ויקיפדיה)

עם אגרטל הנחושת משתמשים בטקס החינה. שמים בתוכו ספוג מים, פרחים ונרות דולקים ואם הכלה מניחה את הכלי על ראשה ורוקדת עם אגרטל. לאחר מכן גם אמו של החתן רוקדת באותו אופן.

כיום הוא בא בשימוש  בטקסי הבריתות, במסיבות בר מצווה, בטקסי החינות ובחתונות של האחים שלי והאחיות שלי. כמובן, שגם באירועים של ילדיי ושל נכדותיי. אני משאילה אותו למי שמבקש להשתמש בשמחות שלו. אני ומשפחתי משתמשים בו כל שבוע בהבדלה של מוצאי שבת לברכת הבשמים.

אני שומרת עליו מכל משמר. בכל פעם  לפני האירוע, אני מוציאה אותו ומבריקה אותו שיישמר לעוד זמן רב, ושגם אני אוכל להעביר אותו למשפחתי הלאה, כפי שאני זכיתי וקיבלתי כלים אלו מאבי.

אם חלילה חפץ זה יאבד, אני אהיה מאוד עצובה וכאובה. למרות שאולי אפשר לקנות בארץ חפץ דומה לזה. אלה חפצים שהיגיעו היישר מעיר הולדתי. הם מעוררים בליבי את החוויות שלי משנות ילדותי המאושרות. ומזכירים לי את שמירת המסורת המיוחדת שהייתה לנו בתימן ובכלל. יש לחפצים אלו ערך מיוחד בעיניי, זו ירושה מידי אבי עצמו!!

הזוית האישית

שירה רווח: למדתי, שלכל חפץ יש סיפור מעניין מאחוריו וצריך לדעת להעריך אותו.