אבקת הקסמים שהחזירה לאבי את אימי
<?xml encoding="UTF-8">שמי דינה שטיינבאום, נולדתי בשנת 1948 בעיר פאס שבמרוקו להוריי מכלוף-מיכאל דהן ומסעודה – מזל לבית אלחיאני. הורי נועדו זה לזו עוד בילדותם. הייעוד נקבע על-ידי סבתא פריחה, סבתי מצד אמי, שגידלה את אבי בילדותו אחרי שהתייתם מאמו, גם שמה היה פריחה והיא נפטרה בעת לידת אחיו. כל היהודים בפאס התגוררו ברובע היהודי ה"מלאח" והיו ערבים זה לזה.
השנים חלפו, אבי נישא לאישה אחרת, שלא הצליחה ללדת ילדים. אבא התגרש ממנה והלך להיוועץ ברבנים. בהמלצתם ובברכתם כתב אבי מכתב לאמי ומסר אותו בידי שליח. מספרים שכאשר פתחה אמי את המכתב התפזרה באוויר אבקת קסמים שכישפה אותה והניעה אותה לחזור לבית אבי.
בתקופת ההיריון בורכה אמי על-ידי הרב מסעוד אבו-חצירא אביו של הבאבא סאלי. ההיריון עבר בשלום ובשנת 1948 נולדתי. עם לידתי נדרה אמי נדר להשיא אותי בבגרותי לבן דודי. השכנים יעצו להוריי למכור אותי למוסלמית שתגדל אותי ובכך להבטיח את חיי. הוריי מסרו אותי ובמשך חמש שנים גדלתי בביתה של המוסלמית שהתגוררה בסמוך להוריי. בהגיעי לגיל חמש פדו אותי הוריי מידי המוסלמית. באירוע הפדות שנקרא בערבית "ג'יללה", נערכה סעודה גדולה וצעירות מוסלמיות רקדו עד אובדן החושים. הוחזרתי לבית הוריי ובינתיים נולדו לי שלוש אחיות, פאני, מרסל ואליס.
העלייה לארץ
שיכנו אותנו במעברת באר שבע, האזור היה שומם, מסביב למעברה היו גבעות חול וטרשים. המדינה היתה בחיתוליה והימים ימי הצנע וקיצוב מזון. לפני שעלינו לארץ קיבלו הוריי עדכון מאחיה של אמי על המצב הקשה השורר בישראל. הודות למידע הזה, הוריי נערכו והביאו עמם כסף רב, זהב וגם בשר מיובש שאמי טרחה על הכנתו.
אבי ואמי נשלחו לעבוד בנטיעות מטעם קק"ל. הקליטה וההתאקלמות בארץ, לא היתה קשה עבורנו, הבנות, אני התחלתי ללמוד בבית-ספר דתי, "בית יעקב" ואחריי למדו שם גם אחיותיי. אחת החוויות שאני זוכרת מהשנים הראשונות בארץ, היא חווית מלחמת סיני. בין השיכונים של המעברה נסע רכב שהודיע ברמקול: "חשיכה". כדי לבצע את ההנחיות כיסינו את החלונות בשמיכות.
בית הוריי באחד הימים נפצע אבי במהלך העבודה והחלמתו ארכה זמן רב, אמי המשיכה לעבוד וסבתא פריחה שמרה עלינו כשאמי נעדרה. בהיותי בת עשר חלתה אמי וחלק גדול מעבודות הבית נפל על כתפיי הצעירות. למדתי ממנה לבשל, לכבס ולטפל באחיותיי ובאחי יוסי שנולד בארץ ואחר כך גם באחותי התינוקת שושי.
לא התגייסתי לצה"ל מטעמי דת וגם מפני שאבי לא הסכים שבנותיו תתגייסנה. בגיל עשרים עברתי לגור בערד, שכרתי חדר עם חברה ועבדתי בתור ספרית במספרה שנתנה שירות לגברים ולנשים.
נישואים והקמת משפחה הכרתי את יעקב בעלי באמצעות אחד הספרים במחלקת הגברים. בימים ההם עבד יעקב בערד כקבלן. הקשר בינינו התהדק והאהבה פרחה. יעקב ביקש את ידי, אך אמי התנגדה לנישואינו בגלל הנדר שנדרה בלידתי להשיא אותי לבן דודי. בעקבות הלחץ מצד אמי, נאלצתי להתארס עם בן דודי. אהבתי אותו כאח, הרי גדלנו באותו בית, אבל לא יכולתי לחשוב עליו כבעלי בעתיד. לאחר זמן מה, ביקשתי ממנו לעזור לי להתיר את הנדר. הצעתי לו לומר לאמי שאינו מעוניין לשאת אותי לאישה. הוא הבין ללבי ונענה לבקשתי.
המעבר לאילת
החלטנו שנעשה ניסיון לשוב ולחיות יחד לתקופה ונראה לאן יובילו הדברים בהמשך. מאז אני גרה באילת. זכור לי שבאחד הימים הלכתי עם הילדים לים, הצטיידתי באוכל ובשתייה. בילינו על החוף ובמים והילדים ביקשו שאקנה להם ארטיקים. התשלום על הארטיקים רוקן את הארנק שלי ולא היה לי מספיק כסף לחזור איתם באוטובוס לבית בעלי. חזרנו ברגל בחום הכבד וטעינו בדרך במשך שעה ארוכה.
כשהגעתי לאילת עבדתי כחדרנית בבתי מלון. בשנת 1984 התחלתי לעבוד כצ'קראית (קופאית) במלון "נפטון", אחרי כשנתיים עברתי למלון "ספורט" של רשת ישרוטל. עבדתי חמש שנים כצ'קרית, לאחר מכן עבדתי במשך עשר שנים כמנהלת חדר אוכל עובדים במלון "ספורט". בשנת 2000 יצאתי לפנסיה מוקדמת.
ההישגים שלי אני יכולה למנות הישגים אחדים שהצלחתי להשיג בחיי; ההישג הכי גדול מבחינתי הוא, שהצלחתי כאם חד-הורית לפרנס את הילדים ואת עצמי בלי להזדקק לעזרה מאף אחד. הטיפול בילדים לא היה לי קשה, אני טיפוס חזק, אני "ג'דאית" חזקה באופיי ותמיד אופטימית. תכונות אלה עמדו לזכותי בעבודה ובחינוך הילדים. גלית גרה באילת, עובדת כמנהלת חנות ב"אריסטו שמאט" ומגדלת את אדיר ודניאל, תאומים בני שש-עשרה וחצי ואת אדר התינוקת. אייל גר בפתח תקווה, עובד כקבלן משנה נשוי ואב לדן, רון, יהונתן ושירה.
את זמני הפנוי אני מעבירה באירוח ובהתנדבות. למדתי לשמוח ולראות את חצי הכוס המלאה של החיים. אני מבקרת במועדון 50+ במתנ"ס יעלים ומשתתפת בפעילויות. בעברי התנדבתי כ "סבתא גן" , בנוסף אני מתנדבת במסגרת מועדון 50+ וגם עובדת בהתנדבות בחנות יד שנייה של רשת ישרוטל. ההתנדבות מעניקה לי תחושת סיפוק על היכולת שלי לעזור לאחרים. אני אוהבת לארח את בני המשפחה ואת חברותיי ואוהבת לבשל לכולם.
מילון
מלאחשמו של הרובע היהודי בערי מרוקו,המלאח הראשון הוקם בעיר פאס בשנת 1438 מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים במרקש ובמקנס.
מעברה
המעברה היתה ישוב זמני לעולים לישראל בשנות ה-50 של המאה העשרים. המעברות הוקמו בסמיכות לישובים ותיקים, בתי המגורים במעברות היו דלים ביותר. סוגי המבנים שהיו נפוצים במעברות אוהלים, פחונים, אזבסטונים וצריפים.
קק"ל
קרן קיימת לישראל נוסדה כארגון ציוני בשנת 1901 לאיסוף כספים ליהודי התפוצות עבור רכישת קרקעות והכשרתן להתישבות יהודית בארץ ישראל. מקור השם הוא ממסכת פאה פרק א'" אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא"