מאגר סיפורי מורשת

אירוע קשה שהשפיע על חיי הסבתא וכל המשפחה ומלווה אותנו עד עצם היום הזה.

בסיפור זה נשתדל לצייר לנכדים את דמותו של הדוד אבנר, שלמעשה לא הכירו אותו כי טרם נולדו ומענה לשאלותיהם לגבי הטקסים  וימי  הזיכרון שמידי שנה בשנה סבתא, סבא וכל המשפחה משתתפים בהם.

אבנר בנם של אברהם ולאה גדל יחד עם שני אחיו ואחותו בכפר יונה. אבנר זכרו לברכה למד בבית ספר היסודי "עמל" בכפר יונה ובבית הספר הממלכתי דתי "בר אילן" בנתניה.

כשאבנר היה ביסודי הוא היה מאוד יצירתי ואהב להכין דברים בשיעורי אומנות. הוא היה תלמיד שקדן וחרוץ. אהוב על מוריו. (הוא אהב לעזור לזולת והיה בן נאמן להוריו.)

למרות שלמד בהצלחה החליט בתום כיתה י' לשנות את דרך חייו ולהתחיל לעבוד בגידול פרחים תחום אותו אהב אהבת נפש . התחיל בחממת הפרחים בצור משה, שם קנה לו את הידע הבסיסי במקצוע . אחרי כן עבד בשיתוף עם דודו גרשון זכרו לברכה שנפל אף הוא במלחמת יום הכיפורים . הם גידלו המון סוגי פרחים ובמיוחד אהבו לגדל ולשווק את הפרח "ציפור גן עדן". הפרחים עלו יפה והרהיבו בכל יופיים.

הגיוס של אבנר לצה"ל היה בחודש מאי 1972 אז הצטרף לשירות בחייל השריון. בעקבות השירות בצבא נאלץ להעביר את גידול הפרחים למשפחתו,

לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס חובשים קרביים ועבר השתלמות מקצועית בבית החולים מאיר בכפר סבא התמנה לחובש קרבי.

מפקדיו וחבריו ליחידה ציינו את חיבתו הגדולה ומסירותו למקצוע ואת נכונותו המלאה לעמוד במשימות שהוטלו עליו במהלך שירותו הצבאי.

        מלחמת יום כיפור 06.10.1973

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה אבנר עם יחידתו במחנה ״יפתח״ שברמת הגולן שם שימש כחובש מרפאה.

בימים הראשונים של המלחמה, בחודש תשרי תשל״ד אוקטובר 1973, נפל אבנר בשבי הסורי עם אחדים מחבריו  שלחמו באזור חושנייה. כעבור זמן הסתבר שהסורים רצחו את אבנר לאחר שנפל בשבי בידיהם  התאריך אינו ידוע.

אבנר הובא למנוחת – עולמים בבית- העלמין בנתניה. השאיר אחריו אב, אם ושני אחים צביקה ועופר והאחות שושנה. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

בביקור של המשפחה בבסיס יפתח ובמרפאה ששם שירת אבנר ז"ל התגלה שאבנר כתב שיר שלא סיים לכתוב אותו. במילות השיר מבטא אבנר את געגועיו וכאביו על חברתו שנפרדה ממנו.

שיר הגעגועים

בית א'

לבד פה יושב עליך חושב .

חיל בקו מחכה למכתב .

הלילה שוב  ירד

חייל בצד בשער עומד מכתב לך כותב .

פזמון:

כתבי מכתבים

כי להם מחכים חיילים בודדים שאי שם משרתים .

בית ב'

קבלתי חופשה לכמה שעות

חיפשתי אותך אך את אינך עוד

ישבתי עצוב דמעות בעיני

כי כך זה היה את היית כל חיי.

פזמון:

כתבי מכתבים כי להם מחכים חיילים בודדים שאי שם משרתים.

בית ג'

הלכת מחיי בלי לשוב

השארת אותי כאן בודד ועצוב

יש לי רק מזכרת אחת ממך

רק זה מה שנותר לי ממך

ישנם אנשים שהם מאושרים

על כן אוהבים כי אינם יודעים .

אהבות שחולפות אינם חוזרות

משאירות סימנים שאינם נשכחים.

אחריות אישית לתפקידו

ציטוט ממכתב שכתב אבנר לידידה שלו בתאריך 2.4.1973 ובו אנו למדים על טוב ליבו והאחריות שלו למילוי תפקידו כחובש קרבי. תחילת ציטוט.

"אני מת לישון ואין באפשרותי ללכת לישון מכיוון שאני חובש תורן עד שעה שש בערב. בלילה כמעט ולא ישנתי מפני שהיה לי חולה בחדר בידוד והייתי צריך לתת לו תרופות ולהשגיח עליו לפי הוראות הדוקטור". סוף ציטוט.

יהי זכרו ברוך לעד.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.