מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אבי ואמי היו חברים בארגון האצ"ל

ניצן שבא ושרהל'ה לוברצקי
שרהל'ה בצעירותה
הסיפור האישי של שרהל'ה

אני רוצה לספר סיפור שמרגש אותי עד היום, מבית הספר היסודי בבנימינה, בו למדתי.
הסיפור היה כשהייתי בכיתה א'. המורה הייתה דרורה בן עמי, מורה שאהבתי מאוד. הכיתה הייתה במבנה ששימש כאולם טקסים ומופעים. הייתה בכיתה במה ומסך. הכיתה גבלה עם גן הילדים. עשינו הצגות בחגים ובימים מיוחדים בשנה, והצגנו את זה על הבמה שהייתה בכיתה.
הקשר שלי עם המורה דרורה היה חזק.  שלחתי לה מידי שנה בשנה כרטיס ברכה לביתה, אשר היה ברמת גן. כשסיימתי את שירותי בצבא, למדתי בירושלים, בסמינר למורים על שם דוד ילין. במשך השנים, שמרתי על קשר עם המורה דרורה. יום אחד היא הזמינה אותי לביתה ברמת גן. אני כבר הייתי מורה. כשהגעתי  אליה, ההתרגשות הייתה גדולה והשיחה זרמה. דיברנו על נושאים משותפים כשתי מורות. לפני שנפרדנו דרורה, אמרה לי שיש לה הפתעה בשבילי. כשחזרה מהחדר, הביאה איתה חבילה ארוזה בסרט ורוד. היא פתחה בפניי את החבילה, והנה כל כרטיסי הברכה ששלחתי אליה במשך כל השנים, מאז כיתה א' ועד היותי למורה. התרגשתי כל כך, והבנתי את הקשר העמוק שהיה בינינו. דרורה נפטרה ונתבקשתי לכתוב דברים לזכרה בחוברת שהוציאה משפחתה. הדברים שכתבתי, הביעו הערכה רבה למורה שהשפיעה עלי. 
אבי ואמי היו חברים בארגון האצ"ל. גרנו בנחלת ז'בוטינסקי. אני נולדתי , כשהיינו בשוני, שם התאמנו חברי האצ"ל. בגיל שנה הגעתי עם הוריי לנחלה. הילדות שלי בנחלה הייתה נהדרת.  היינו כמו משפחה אחת גדולה.
 
תמונה 1
 
שרהל'ה בילדותה
 
בנחלה היו 28 משפחות. הלכנו לבית הספר העממי בבנימינה. כשחזרנו מבית הספר, שיחקנו רוב הזמן עם ילדי הנחלה. שיחקנו בחבל, חמש אבנים, כדור, עמודו, קלאס. היינו ממציאים משחקים, ורוב שעות אחר הצהריים בילינו בחוץ. לבית באנו כדי לאכול, להכין שיעורים ולישון. בערב קראו לנו מכל הכיוונים להיכנס הביתה. היה לנו משק חקלאי. היו לנו פרות, תרנגולות, ברווזים שהתהלכו בחצר. רחוק יותר היה לנו כרם. ביליתי הרבה בחצר. הייתי עם אבא שלי, נחום, בחליבת הפרות ואהבתי את זה מאוד. שתיתי חלב מהפרות שאבא שלי חלב. ביצים אספנו מהתרנגולות. שיחקתי עם ילדים בני כיתתי ואחרים, והלכנו הרבה לבתים של חברים. אימא שלי, גילה, הייתה גננת בתל צור. כשנולדתי (אני הבת הבכורה) אמי הפסיקה לעבוד כגננת, ורצתה לגדל את הילדים. יש לי אח, שמוליק, ואחות, שושה.
 
תמונה 2
 
שמוליק נשאר חקלאי, וממשיך לעבוד בחקלאות. כשסיימתי בית ספר יסודי למדתי בתיכון בבנימינה. לאחר מכן התגייסתי לצבא, ועסקתי בהדרכה. לאחר מכן למדתי בסמינר למורים בית הכרם בירושלים. עבדתי כמורה בבאר שבע, בירושלים וקריית ביאליק. חיינו 4 שנים בקיבוץ נחל עוז, שם התחתנתי ונולדו לי שני בנים: אהד ואיתי. בקריית ביאליק נולדה לי הבת יעל. כשהייתי בירושלים, בתור מורה ותלמידה בסמינר, אהבתי מאוד את שהותי בירושלים. מקריית ביאליק חזרנו לבנימינה. לימדתי בבית ספר אשכולות, ואהבתי מאוד את עבודתי כמחנכת. אני מאושרת כשאני פוגשת תלמידים שלי לשעבר.  הייתי מחנכת של כיתות ג'-ד'. לימדתי באשכולות כ- 15 שנה. עבודתי כמורה מחנכת, הייתה בעיניי יעוד. במיוחד אהבתי את הצד החינוכי, הקניית ערכים, דרך ארץ ואהבת הארץ. כשיצאתי לפנסיה לפני מספר שנים, המשכתי לעבוד בחינוך, ואני רואה את  זה חלק מחיי. אני עסוקה כיום עם הנכדים ומקנה להם אהבה רבה וערכים כפי שעשיתי עם תלמידיי.

מילון

דרך ארץ
נימוס, אכפתיות, כיבוד האחר, הקשבה.

ציטוטים

”אני מקנה לתלמידים אהבה רבה, ערכים ואהבת הארץ כפי שעשיתי עם הילדים שלי.“

הקשר הרב דורי