מאגר סיפורי מורשת

ברנרדו פרידמן נולד בשנת 1948 בעיר סנטה פה אשר בארגנטינה ובשנת 1967 עלה לארץ ושם נולדו לו שלוש ילדים.

זה היה בשנת 1967. הגעתי בפעם הראשונה ארצה מארגנטינה להתנדב בתקופת מלחמת ששת הימים והתיישבתי בקיבוץ "עינת".

כשבוע לאחר שהגעתי ארצה, לקחו את כל קבוצת המתנדבים לטיול ברחובות ירושלים. שמחתי מאוד. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בעיר ירושלים. אני זוכר היטב את הנסיעה. חשתי התרגשות גדולה, כל גופי רעד…במהלך הטיול תוך כדי שאני מוקסם מהעיר המדהימה הזאת, עצרתי לכמה רגעים להסתכל על משהו שעניין אותי. לא שמתי לב שהזמן עובר ומסתבר שהקבוצה המשיכה בדרכה ונותרתי לגמרי לבדי. נלחצתי. הייתי עולה חדש ולא ידעתי עברית….לא ידעתי מה עלי לעשות . המשכתי ללכת. קיוויתי שאתקל בהם בהמשך. בדרך, באורח נס מצאתי את הסוכנות היהודית. למזלי, השומר בכניסה לבניין דיבר לדינו, זו הספרדית העתיקה של היהודים שגורשו מספרד. שוחחנו וסיפרתי לו על כך שאבדתי בעיר ושאני צריך עזרה…

השומר היה אדיב ונכון לעזור לי ונתן לי כתובת. "בלפור 2" כך הוא אמר. לא ידעתי מה אמצא בכתובת זו. הלכתי כי לא נותרה לי ברירה אחרת. תייר, לבד, ללא שפה, הסתובבתי וחיפשתי את הכתובת.  כשהגעתי הבנתי ששלחו אותי לאכסניית נוער, כדי שיהיה לי איפה לישון. היה זה יום שישי, ולצערי המקום היה סגור. אף אחד לא היה שם.. חשתי תסכול. ניסיתי לחשוב מה עלי לעשות, לאן אפנה עכשיו? לפתע ניגש אלי איש מבוגר שנקרה בדרכי . הוא כנראה הבין שאני תייר ופנה אלי באנגלית ושאל אותי "what's the problem?"  – "מה הבעיה?" אז  הסברתי לו מה קרה ושאני זקוק לעזרה. לא האמנתי, אך אותו האיש פשוט לקח אותי לביתו. לא הבנתי מאיפה היה לו האומץ..ככה לקחת איש זר ולתת לו להיכנס לביתו בלי שאתה יודע מי הוא, מאיפה הוא ומהם כוונותיו.

התארחתי בביתו כמה ימים. הוא היה איש נחמד מאוד. באותו רגע הבנתי עד כמה העזרה לזולת פה בארץ ישראל חשובה. כמה האחווה פה היא דבר מובן מאליו. ממש הוקסמתי מהעזרה לזולת הרגשתי שכאן הוא ביתי. בינתיים אותו האיש התקשר לחברו שמדבר ספרדית ויחד הם הכינו לי מילון עברי-ספרדי וכך למדתי לדבר עברית..

כשהצלחתי מעט לתקשר יצרתי קשר עם שותפי להתנדבות.

נפגשנו וכך חזרתי לקיבוץ. לאחר תקופת ההתנדבות חזרתי לארגנטינה, ועליתי לארץ לתמיד….

הזוית האישית

הקשר הרב דורי של דנה אשכול וברנרדו פרידמן