מאגר סיפורי מורשת

נולדתי באלג'יר, בירת אלג'יריה, בשנת 1952. עליתי לישראל בשנת 1959.

לאבי קראו מסעוד ולאימי קראו מסעודה

 

לאבא שלי היה חנות של פרות וירקות. החיים באלג'יר לא היו קלים. הערבים נלחמו בצרפתים והיו מעשי התנקשות כנגד אזרחים. האלימות השתוללה ברחוב. היהודים לא ידעו מי יותר טוב, הצרפתים או הערבים. היהודים היו במלכוד, בין הצרפתים למורדים והחלה עליה חדה במספר הפיגועים, שכוונו מלכתחילה נגד התושבים היהודים. מעשי הטרור היו מכוונים נגד רבנים, אנשים יהודים חשובים, מוסדות, בתי – כנסת ומשפחות יהודיות. הם בעיקר פעלו נגד היהודים בשבתות.

מאוד פחדנו מהמצב באלג'יר, עד שהורי החליטו לבסוף לעלות לארץ – ישראל. עלינו לארץ בשנת 1959. עלינו באוניה מאלג'יר.  מנמל חיפה הגענו ישר לירושלים. הייתי אז רק בת שמונה. אבי התקבל לעבודה כפועל בניין ואימי הייתה עקרת – בית. בבית דברנו צרפתית והיה לנו קשה ללמוד עברית. היום אני כבר לא זוכרת את השפה הצרפתית.

התחתנתי בישראל, בשנת 1974 עם בעלי, שעלה ממרוקו. בעלי עבד כנהג משאית. היינו נשואים חמש – עשרה שנה ואחרי זה הוא נפטר. 

 

תשע"ו