מאגר סיפורי מורשת

סבתא נולדה בחיפה וגרה שם יחד עם שני שכניה.

כשסבתא נולדה אבא שלה מאוד שמח והוא הסתובב ברחוב עם סוכריות וחילק לכולם והם שאלו אותו "מה יש לך? מה קרה?" והוא אמר שנולדה לו תינוקת..

הם גדלו ביחד כל השכנים ומאוד אהבו לשחק בחוץ ותמיד כל המשחקים שלהם היו ברחוב והם מאוד נהנו, ובכל יום חמישי היה סרט וכולם – כל הילדים בשכונה, ביום חמישי בערב ישבו על המדרכה והיו שמים מסך וההורים היו מבסוטים והאמהות היו יושבות וסורגות וכולם תמיד חיכו לסרט בחמישי בערב.

היא למדה בבית ספר יסודי עד כיתה ח' וכל הזמן הם היו ביחד – בערבי כיתה, בתנועה בצופים ובתנועת העולם והיה ממש כיף, זאת הייתה תקופה מלאה בחוויות.

היא זוכרת במיוחד כשאחותה נולדה, היא הייתה בת שש. הם נסעו כולם – היא, אבא שלה, אחותה ואחיה נסעו לבקר את אמא שלהם, הם מגיעים לבית חולים רוטשילד והאח שם בבית חולים, אמר לאבא שלה שלא מכניסים ילדים לבית חולים, זה היה יום שבת. אבא שלה התעצבן והאח בא ותפס אותו וכולם נפלו אז אבא שלה ניגש אל האח (לא כל כך יפה לספר) הוא נתן לו בוקס אבל הוא עדיין לא נתן להם להיכנס. הוא בכלל לא ידע שהם היו שייכים לאמא שלה – ויקטוריה. והם (הילדים) ישבו בספסל למטה בחוץ והיא רעדה וחשבה לעצמה מה יהיה, ואז באה דודה שלה ליזה ודודה שלה רבקה וישבו לידם ושאלו אותה מה קרה והיא אמרה להם שלא נותנים להם להיכנס. פתאום הם ראו שוטרים עולים במדרגות ודודה רבקה אמרה לאבא שלי "יהושע זה בשבילך" ואז אבא שלה אמר "ככה? אז אני בורח" והלך למשחק כדורגל והיא רעדה.

אחר כך כשאמא שלה באה הביתה עם התינוקת היא אמרה לה שתלך לקנות פלאפל עם אבא שלה, והיא אמרה לה: "לא רוצה שיריב עם אנשים" אמא שלה ענתה לה "לכי כבר לכי תקני איתו" והיא אמרה שהיא לא רוצה, והיה לו קשה הוא אמר "אבל אני שמרתי עלייך". ואז אבא שלה לקח אותה, ופינק אותה כמו נסיכה. הוא הכי אהב אותה גם כשכולם גדלו והתייחס אלייה ממש כמו לנסיכה.

הזוית האישית