מאגר סיפורי מורשת

שמי מרים קידר. נולדתי בשנת 1951 באנגליה בעיר לונדון. הייתי בת יחידה להורים שהתחתנו אחרי השואה. לאימא שלי קראו פנינה ולאבא שלי קראו יצחק. למדתי בבתי ספר בלונדון ובערבים למדתי ב"חדר" שם היו לימודי קודש. הייתי חניכה ומדריכה בבני עקיבא. עליתי ארצה בשנת 1969. התחתנתי עם יהודה בשנת 1970 ונולדו לנו ארבעה בנים. כעת יש לנו שמונה נכדים בירושלים ובאלון הגליל. היום אנו מתגוררים בכפ"ס.

אבא יצחק נויהויז הציוני

אבא שלי נולד בפולין בשנת 1900. הוא לא סיפר לי הרבה על ילדותו, רק שהיה לו כלב גדול. אחרי שעליתי ארצה ופגשתי משפחה של אחיו שהתגוררה בתל אביב, נודע לי שאבא שלי היה נשוי לפני מלחמת העולם השנייה והיו לו שני ילדים. כנראה שהיה לו קשה מאוד לדבר על זה ולכן אף פעם לא סיפר לי.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה בראשון לספטמבר שנת 1939, אבא שלי גוייס לצבא הפולני ונלקח לשבי לסיביר שברוסיה על ידי הצבא הרוסי. הוא שוחרר מהשבי בשנת 1942 וצורף לצבא הפולני הגולה "צבא אנדרס" ובמסגרת שירותו ביקר פעמיים בארץ. הוא שירת גם באיראן, עירק ומצרים. צבא זה הפך לחלק מהצבא הבריטי ואבא שלי לחם בקרבות רבים כולל במונטה קסינו שבאיטליה כאשר הצבא הפולני/אנגלי ניצח את הנאצים. אבי קבל מדליות על השתתפותו בקרבות ובמלחמה.

אבי במדי צבא אנדרס

אחרי המלחמה אבא שלי הגיע לאנגליה והתחיל לעבוד בקרן קיימת לישראל, כאשר עיסוקו היה לעבור מבית לבית ולאסוף את הכסף הקטן שיהודי אנגליה תרמו. בשנת 1956 אבי לקה בהתקף לב, לאחר שהתאושש עבר לעבוד במשרדים הראשיים של הקרן הקיימת כמנהל חשבונות. בשנת 1970 הוא הגיע יחד עם אמי פנינה לחתונה שלי בישראל והיה מאוד גאה שאני מתחננת עם בחור ישראלי והולכת לגור בישראל ולהקים שם משפחה. יש לי בבית מדליות רבות שאבי קיבל כשהוא היה בצבא.

אבא שלי בצבא "אנדרס" עם עוד חיילים

לאבא שלי הייתה משפחה בישראל ולמרות שהמצב הכלכלי שלו לא היה טוב, הוא שלח כסף בזמן הצנע בארץ בתחילת שנות החמישים על מנת לעזור לקרוביו. אני זוכרת שאבא שלי לימד אותי שירים בעברית שהוא למד בזמן שהותו בארץ כמו "קום בחור עצל צא לעבודה".

לפני מספר שנים נודע לי שבמשרד ההגנה הבריטי יש רישומים של כל החיילים שהיו בצבא אנדרס. שלחתי בקשה לקבל מידע על אבי והם שלחו לי את התיק הצבאי שלו, בו גיליתי שלאשתו הראשונה קראו טובה וכנראה שהיא נספתה בשנת 1940 יחד עם ילדיה. כמו כן יש רישום מדויק של כל הקרבות שהוא השתתף בהם.

המסמכים ממשרד ההגנה הבריטי

בשנת 1974 ביקרתי בלונדון עם בני הבכור בן השנתיים אמיר, ולא היה מאושר ממנו כאשר זכה לראות נכד. בשנת 1976 אבי נפטר והוא קבור בלונדון. כל נכד שמגיע ללונדון לביקור איתי עולה לקברו, ורואה היכן גרנו בלונדון. אבי היה אדם דתי, כהן, ואני זוכרת שבחגי ישראל הוא היה עולה לארון הקודש ומברך את המתפללים בברכת הכהנים. הוא היה שם טלית על כל הראש, ומפריד את אצבעותיו ודרכן התפילה עברה אל המתפללים.

החתונה שלי ושל יהודה יחד עם הוריי

הזוית האישית

עמית: היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבתא ונהניתי מזמן האיכות שלנו ביחד.

מרים: היה לי את הזכות לספר לעמיתי על אבי ז"ל ואני שמחה שסיפורו יהיה בארכיון בית התפוצות.