מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

תרומתו של עמוס דגן דמבו לחיל הים – חתן פרס לביטחון ישראל

סבא עמוס דגן בשליחות באנגליה
תעודה של פרס ביטחון ישראל
שירותו הצבאי של עמוס דגן דמבו בחיל הים

עמוס דגן דמבו שירת בחיל הים לאחר סיום הלימודים בטכניון בשנת 1955
 
"כקצין מהנדס אלקטרוניקה צעיר המחויב לשירות קבע, ניתנה לי האפשרות לבחור את החייל שבו אשרת בצה"ל.  בחרתי לשרת בחיל הים, שבו נראה היה לי שבו תחומי האלקטרוניקה הם הרחבים ביותר. לאחר קורסי ימאות בחיל הים, שנמשכו מספר חודשים, ביקשתי לשרת באחד מכלי השייט החדשים שחיל הים רכש. בקשתי נענתה בחיוב והוצבתי לשרת במשחתת אח"י יפו כסגן קצין חשמל ואלקטרוניקה. הצוות של המשחתת כלל כ-250 קצינים ומלחים. המחלקה שלי, שמנתה כ-30 חשמלאים וטכנאים, הייתה אחראית על כל מערכות החשמל, מערכות הגילוי (מכם לגילוי כלי שייט ומטוסים, אסדיק לגילוי צוללות), קשר הרדיו, בקרת האש, מערכות הניווט, קשר טלפוני בכלי השייט עצמו, אינטרקום ומד"ץ (מערכת כריזה) בלעדי המחלקה הזו המשחתת לא יכלה להפליג.

              
חימוש המשחתת כלל תותחים ארוכי טווח, תותחים נגד מטוסים, טורפדו ופצצות עומק כנגד צוללות.  כל החימוש הופעל ע"י מחשבי בקרת אש שקיבלו נתונים ממערכות הגילוי השונות. באנייה הזו השתתפתי באוקטובר 1956 במלחמת קדש בתפיסת אוניה מצרית, "איברהים אל אוול", שהוכנסה לשירות בחיל הים תחת השם אח"י חיפה. עם המשחתת ביצענו הפלגות ארוכות בים לעיתים שהייה של כמעט חודש בים. חיפשנו סערות בכדי לתרגל את הצוות לפעילות בתנאי ים קשים. לאחר סידרת תרגילים בים עם הצנחנים, הוזמנו קציני המשחתת להתנדב לקורס צניחה. אני התנדבתי, עברתי קורס צניחה וקיבלתי כנפי צנחן.
            
בהפלגה ממושכת בים הרשה מפקד האנייה לקצינים לגדל זקן. ניסיתי לא להתגלח ולגדל זקן, אבל לקראת תום ההפלגה, לאחר כחודש, הגעתי למסקנה שהזקן לא הולם אותי (כך חשב גם מפקד האנייה) ולכן גילחתיו.
באחת ההפלגות, בים יחסית סוער, בוצע תרגיל של העברת אדם בים מאוניה אחת לשניה.  אני הייתי הקצין שהועבר למשחתת אח"י אילת ולאחר ביקורת שביצעתי בה, הוחזרתי שוב, על חבל, למשחתת שלי, אח"י יפו.
 
שייטת המשחתות של חיל הים ערכה מדי פעם בפעם ביקור נימוסין בנמלי הים התיכון. אחד הביקורים היה לנמל פיראוס ביוון. לקראת הביקור, שהיה בקיץ, חייטי חיל הים התאימו מדי ייצוג לבנים, בכדי שנייצג כראוי את חיל הים בחו"ל. ביקור נוסף, הפעם בחורף, היה ברודוס, כאורחי הצי היווני. הפעם חיל הים הסתפק בכך שנלבש מדי חורף תקניים בלבד, אבל עם פס זהב בכובע במקום רצועת העור התקנית. 
 
בשנת 1958 נרכשו ע"י חיל הים 2 צוללות דגם s מהצי הבריטי.  בן גוריון, שהיה אז ראש הממשלה ושר הביטחון, בחר אישית את השמות "תנין" ו"רהב" לשתי הצוללות, לפי שמות מפלצות ימיות הנזכרות בפסוק מספר ישעיהו: "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז, זְרוֹעַ יְהוָה–עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין". לאחר רכש הצוללות נשלחתי, מטעם חיל הים, לשרת בבריטניה כקצין טכני בדרגת סרן המלווה את שיפוץ הצוללות לקראת העברתן לשירות פעיל בחיל הים.  לקראת היציאה לבריטניה אולצתי, לפי ההנחיות של ראש הממשלה דוד בן גוריון, להחליף את שם המשפחה לשם עברי. תוך דקות ניתן לי שם המשפחה "דגן" והוכנה ניירת הרשמית המתאימה. 
 
באנגליה עם הגעתי לבריטניה עברתי קורסים בבסיסי הצי הבריטי של הכרות עם צוללות, מהבחינה הטכנית ומבחינת הפעלה. (כל בסיס נקרא כאילו הוא אוניה ובכניסה התנוסס גלגל הצלה עם שמו hms-her majesty ship) הצוללת הראשונה, צ-71 אח"י תנין הפליגה מפורטסמות בדרום אנגליה לנמל ליברפול לקראת שיפוץ במספנת camel laird  בעיר בירקנהד. הצוללת הושטה ע"י צוות בריטי ואני הייתי אחד הקצינים הישראליים שהשתתפו בהפלגת בכורה בצוללת ישראלית.               
 
השיפוץ של שתי הצוללות נמשך כשנתיים ובתקופה זו הייתי אחראי לקליטת הידע הטכני שיאפשר לבצע שיפוץ בארץ וכמו כן תרגמתי את כל השמות האנגליים בשילוט שבצוללת מאנגלית לעברית. במהלך השירות באנגליה התקבלתי כחבר במועדון הקצינים הבריטי. בכדי לקבל אשור לצאת לצלילה בצוללת היה עלי לעבור קורס היחלצות מצוללת. בקומת המרתף של מגדל מלא מים היה דגם של צוללת ושם תרגלתי היחלצות – כיצד יוצאים מצוללת טבועה ואיך להתנהג במהלך העלייה עד לפני המים בראש המגדל.  
 
השיפוץ בוצע במספנה cammell laird בבירקנהד. כמובן היה לי אישור כניסה למספנה כקצין בחיל הים הישראלי. באנגליה קניתי אופנוע חדש ובסופי טיול טיילתי בסביבה – למשל ביער שרווד, שבו פעל בעבר הרחוק רובין הוד. העיר בירקנהד, שבה שהיתי כשנתיים בתקופת השיפוץ, קרובה מאד לעיר ליברפול, שבה הייתה אוניברסיטה גדולה. באנגליה הייתי צריך להתנהג כאנגלי ולכן, כאשר הוזמנתי להשתתף בנשף הסטודנטים באוניברסיטה, הייתי חייב להופיע בחליפת ערב אנגלית.   
 
לאחר תום השיפוץ הגיעו הצוותים של הצוללות ולאחר תקופת אימונים, בהדרכה בריטית, הונף נס השירות הפעיל והצוללות הפליגו ארצה (תנין הפליגה ראשונה, רהב הפליגה כמה חודשים אחר כך)עם חזרתי ארצה, בערב יום העצמאות 1960, פגשתי בטרמפ את כרמלה, שאותה נשאתי לאשה לאחר זמן מה. בחיל הים התמניתי כקצין חשמל ואלקטרוניקה בבסיס נמל חיפה, כאחראי לתחזוקת כלי השיט של חיל הים. כלי השיט שבהם טיפלתי היו המשחתות יפו, אילת וחיפה, הצוללות תנין ורהב ומספר רב של טרפדות (טרפדת היא כלי שייט מהיר שהחימוש שלו תותח קל ושני צינורות טורפדו. טורפדו הוא כעין טיל המשייט בים והמיועד לפגוע בכלי שייט).
 
באחד המקרים, כאשר הצטרפתי לסיור של טרפדת, מול חופי עזה הייתה תקלה במנועים ונסחפנו קרוב מאד לחוף, שבו התקהלו תושבי עזה (שאז היו תחת שלטון מצרי) בציפייה לקחת אותנו בשבי – ברגע האחרון התגברו המכונאים על התקלה, התניעו את המנועים והפלגנו בכל המהירות הרחק מעזה. בתקופה זו, לפני מלחמת ששת הימים, הסורים היו בגדה במזרחית של הכינרת. למרות שהכינרת הייתה בשליטה ישראלית, לפי הסכמי שביתת הנשק, הם הטרידו את הדייגים ממספר רב של מוצבים בגדת הכנרת. בכדי לשמור על הדייגים הפעיל חיל הים פלגת כלי שייט משוריינים, פלגה 788.  הפלגה הייתה תחת פיקוד בסיס נמל חיפה ואני, כקצין טכני, ביקרתי בכנרת לפחות פעם בחודש.
 
אחרי תקופת שירות של כשנתיים בבסיס חיפה הוצבתי בשנת 1962 לבסיס ההדרכה של חיל הים כמפקד בית הספר לחשמל ואלקטרוניקה בדרגת רב סרן. בבסיס ההדרכה הכשרנו את טכנאי החשמל והאלקטרוניקה של חיל הים בכל הדרגים. עם סיום תפקידי בבה"ד, לאחר מסיבת פרידה, הושאלתי לכשנתיים לרפא"ל לעסוק בנושאי פיתוח.
 
במהלך שירותי בחיל הים, כמהנדס אלקטרוניקה, לאחר סדרת תפקידים בבסיסים, כמפקד בית ספר לאלקטרוניקה בבסיס ההדרכה  וכמהנדס פיתוח ברפא"ל, מוניתי לתפקיד ראש ענף אלקטרוניקה בדרגת סגן אלוף. בטקס קבלת הדרגה השתתפו גם אשתי כרמלה, בתי גילת ובני יואב.  בני יואב התעקש לקבל דרגה ולכן נענדו לו דרגות רב סרן, שאיתם הלך לגן מספר ימים. אחרי מלחמת ששת הימים הטילה ממשלת צרפת אמברגו על אספקה לישראל.ספינות הטילים שנבנו בשרבורג בצרפת חמקו ארצה בלילי חג המולד. ממשלת ישאל החליטה לבנות ספינות טילים בארץ, שמרבית מערוכתיהן יהיו מפיתוח וייצור ישראלי. במסגרת תפקידי עסקתי בפיתוח מערכות לספינות הטילים של חיל הים. המערכות שיזמתי את פיתוחן הוכיחו את עצמן במלחמת יום כיפור – בכל המפגשים עם ציי סוריה ומצריים הוטבעו ספינות הטילים של הסורים והמצרים והסטי"לים של חיל הים לא נפגעו כל, למרות עדיפות החימוש של הסורים והמצרים, זאת בזכות המערכות האלקטרוניות.
 
לאחר המלחמה הוזמנתי לבית נשיא המדינה לקבל את פרס ביטחון ישראל. פרס ביטחון ישראל הוא פרס הניתן מדי שנה עבור פעילות משמעותית שתרמה להגברת הביטחון של מדינת ישראל  ובדרך כלל ניתן על פיתוח טכנולוגי מוכח.
 
תשע"ו           

מילון

צוללת
וללת היא כלי שיט מאויש, המסוגל לנוע ולפעול מתחת לפני הים. רוב הצוללות בעולם משמשות למטרות צבאיות - בעיקר איסוף מודיעין, טיבוע אוניות, ירי טילים אל מטרות קרקעיות והובלת לוחמי קומנדו ימי, אך קיימות גם צוללות למטרות מחקר מדעי, לצורכי תיירות, להברחת סמים[1] ולמספר מצומצם של שימושים מסחריים אחרים.

ציטוטים

”הצוללת הושטה לארץ ע"י צוות בריטי ואני הייתי אחד הקצינים הישראליים שהשתתפו בהפלגת הבכורה “