מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

תקופת המעברה – סיפורו של אלי זרקא

אלי וחברי הקבוצה המתעדים.
תלמיד תיכון בבית הספר החקלאי עירון 1965.
הסיפור של אליהו זרקא

אלי זרקא נולד בתוניס בשנת 1950 ולאחר שמונה חודשים מלידתו עלה לישראל. הוא הגיע עם הוריו ושבעת האחים שלו למקום המעברה בברנדס.

אלי מספר

"המעברה הייתה מאד מלוכדת וכולם היו שם שווים. כל משפחה שעלתה לארץ, החרימו לה את הרכוש והיא באה ללא שם דבר כך שכולם היו באותו מעמד. יצאנו עם מה שלבשנו ועוד מספר מועט של בגדי החלפה, כך שכולם היו באותו מעמד. כולם עבדו בעבודות ניקיון או קטיף. החיים במעברה היו כמו קומונה מעט עולים חדשים שגרו צמוד זה לזה. התנאים במעברה היו קשים צריפים עם גג פח, לא היה חשמל, חוסר ברהיטים, מחסור באוכל.

אלי זרקא ביום חתונתו 1975

בחורף נזלו מים מגג הפח בצריף ובקיץ היה חם מנשוא כי לא היו וינטלטורים (מאווררים) או מזגנים מכיוון שבכלל עוד לא היה חיבור לחשמל. היינו משתמשים בעשישיות , פרימוסים על הנפט ובמקום מקררים (כי עדיין לא היו) היינו שמים קרח בתוך גיגית. ברצוני לציין אנקדוטה, דלתות הבתים היו תמיד פתוחות, שכנים נכנסו וביקשו בלי להתבייש כוס שמן, כוס סוכר, מלח , פלפל וחלב, דבר זה היה מקובל אצל כולם. עם כל החוסר שהיה בתקופה הזאת בכל מקרה אנשים חילקו בניהם מה שהיה ועזרו אחת לשני בלב רחב. בסופו של דבר למדנו להסתפק במועט.

אלי קצין מצטיין מרחב שמעון פעם שנייה בשנת 1991 

אצלנו במשפחה גדלנו על ערכים של יושר, אמינות, התנדבות, נתינה, דאגה לאחר ולזולת. אני מודה לאלוהים שהעברתי זאת לילדי ובשיחות ארוכות עם נכדיי ונכדותיי כשאנחנו נפגשים."

אלי זרקא עם אשתו,ילדיו ונכדיו

הזוית האישית

אלי: נהניתי מהמפגשים עם נכדתי טניר ושאר חברי הקבוצה. היה חשוב לי לשתף אותם בתקופה שבה חיינו במעברה וכיצד יצאתי מחוזק מכך, קיבלתי כלים להתמודדות בבית הספר, בצבא ובאזרחות.

תלמידי הקבוצה: החוויות אשר נחשפנו אליהם במהלך התכנית עזרו לנו להבין את נקודת מבטם של הסבים והסבות ולשמוע על עברם ועל הקשיים והחוויות שעברו בילדותם.

מילון

פיטיליזיה
טלוויזיה

וינטלטור
מאוורר

ציטוטים

”החיים במעברה היו כמו קומונה מעט עולים חדשים שגרו צמוד זה לזה“

”תסתפק במועט, ואל תסתכל בצלחת של האחר“