מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבי ישראל אלישיב שגריר ישראל בדימוס מספר על עבודתו בשרות החוץ

תמונה מתחילת הקשר הרב דורי
הגשת כתב האמנה כשגריר ישראל לסינגפור
סיפור חיי - תקומת מדינת ישראל

הורי נולדו בחבל ארץ שקראו לה בשעתו בסרביה שהייתה באותה תקופה בתחום האימפריה הרוסית, ערב מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 חיו בבסרביה כ-300.000 יהודים בקהילות מפוארות כגון קהילות קישינוב, בעלץ ויעדניץ.

הורי היו ציונים נלהבים ופעילים ועשו כל מאמץ לעלות ארצה עוד לפני שפרצה מלחמת העולם השניה. אבי היה פעיל בתנועה ציונית בשם "צעירי ציון". כדי לקדם מטרתם, קיבל אבי משרת מורה לעברית בבית ספר בדורוהוי, רומניה, בה לימד עד לקבלת סרטיפיקט רשיון עליה לפלשתינה א"י שהיתה תחת המנדט הבריטי. בשנת 1931 נולדתי ובשנת 1935 קיבלנו סרטיפיקט ועלינו לארץ.

חונכתי על ברכי השפה העברית ועם קבלת אזרחות פלשתינאית א"י בתקופת המנדט הבריטי עוברת והוחלף שם המשפחה שלנו משם זיצר לשם אלישיב. השם נבחר והוצע לאבי על ידי מכר סופר בשם משה סמבטיון יליד בסרביה שהוציא לאור ספרים רבים ביניהם "שמון עברי" ו"לשון נופל על לשון".

עם עלייתנו ארצה המשיך אבי בפעילותו הציונית, בחבורת חברים וידידים ביניהם יצחק שפרינצק שהיה יו"ר הכנסת הראשון, יצחק קורן שלימים היה סגן שר האוצר, נתן אלתרמן המשורר הלאומי, ועוד רבים אחרים. אבי ז"ל היה רוב שנותיו מורה בבית ספר וכן בשרות הציבורי ונפטר בגיל צעיר 45 , טראומה שלוותה אותי במשך שנים רבות.

תקופה קצרה לאחר עליתנו לארץ פרץ בשנת 1936 המרד הערבי הגדול שנמשך עד 1939, תקופה שנקראה בשם מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בה יהודים נורו בזמן שעבדו, נסעו וטיילו, וגידולים חקלאיים נשרפו. בשנים שלאחר מכן משנת 1939 עד 1945 תקופת מלחמת העולם השנייה עננה כבדה של דאגה וצער אפפה את הישוב היהודי בארץ לאור הידיעות שהגיעו על מעשי הזוועה של הנאצים נגד היהודים, ילדים, נשים וגברים – שואה בה סבלו ונטבחו בתאי גזים 6 מיליון יהודים.

כילד ונער שגדל בארץ, אני זוכר את החרדה והצער ששררו ולא היה כמעט בית יהודי בארץ שלא היו לו קרובים בשואה באירופה. אני זוכר את שידורי הרדיו שהדהדו מבעד הבתים בכל רחוב, שידורים של נאומי היטלר ומכונת התעמולה הנאצית ולעומתם שידורי כוחות המערב שנלחמו בנאצים. בתקופה שהנאצים היו קרובים לאל עלמין במצרים, וחשש להתקרבותם לעבר פלשתינה בארץ, היו כאלה שתכננו לברוח לצפון ללבנון. אנחנו משפחתנו הייתה נחושה להשאר ולא לברוח.

אין ספק שמלחמת העולם השנייה בה התרחשה השואה השאירה את חותמה עלי וכך גם המאבק נגד השלטון הבריטי בו לקחתי חלק כנער תלמיד בגימנסיה הרצליה בתל אביב. כבר אז שימשנו כקשרים במסגרת גדנ"ע -הגנה וסייענו בפעילות האנטי-בריטית, בהעברת הודעות למפקדים השונים במחתרת ההגנה ובהדבקת מודעות מבלי שהבריטים תפסו אותנו.

עם סיום מלחמת העולם השנייה, נחשפו ממדי השואה, ומאות אלפי פליטים יהודים  ניצולי התופת זרמו אל מחנות העקורים במרכז ובמערב אירופה, ונוצר צורך דחוף למצוא פתרון למצוקתם ולהקמת מדינה עצמאית ליהודים. מנהיגי הישוב היהודי בארץ ישראל בשיתוף יהודי העולם פעלו במרץ במישור המדיני הבינלאומי להשגת המטרה תוך הגברת ההעפלה הבלתי חוקית לארץ.

משנראה כי המנדט הבריטי מתקרב לסיומו, ניסה ארגון האומות המאוחדות כיורשו של חבר הלאומים, לפתור את המתיחות האתנית שהלכה וגברה בארץ בין תושביה היהודים והערבים. האו"ם מינה ועדה מיוחדת לעניין ארץ ישראל-וועדת אונסקו"פ שבחנה הצעות שונות ובסופו של דבר המליצה על תכנית החלוקה, החלטה 181 שהתקבלה על ידי האו"ם ב-כ"ט בנובמבר (29 בנובמבר) 1947. ההחלטה התקבלה ברוב של 33 מדינות, כולל ארצות הברית וברית המועצות, מול 13 מדינות שהתנגדו. הסוכנות היהודית, אשר תפקדה כממשל בפועל של הישוב היהודי, תמכה בתכנית, וכך גם רוב היהודים. בקרב הישוב היהודי בארץ ישראל הייתה שמחה רבה, אנשים יצאו לרחובות וחגגו בשמחה ובהתרגשות וכך גם אני והורי שגרנו באותה תקופה בתל אביב. לעומת זאת תכנית החלוקה נדחתה על ידי ההנהגה הערבית ועל ידי רובו המוחלט של הציבור הערבי, אשר החלו במאבק מזוין כנגד היישוב היהודי שהלך והתגבר גם בסיוע מתנדבים מארצות ערב השכנות, בעיקר בפיגועים ובנסיונות להשתלטות על צירי התחבורה ובשלב מאוחר יותר על ישובים יהודים.

הבריטים שנמנעו על תכנית החלוקה לא שיתפו פעולה להעברה מסודרת של המנדט הבריטי לידי היהודים והערבים לפי החלטת ועדת או"ם ואף המשיכו להלחם בהעפלה לארץ של יהודים ניצולי שואה.

הבריטים החליטו לסיים המנדט בחצות בין ה-14 במאי ל- 15 במאי 1948. ב-14 במאי 1948 הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל ופרסם צווים ראשונים להחלת השלטון החדש החל מחצות הלילה. השמחה הייתה גדולה וכולנו יצאנו לרחובות לשמוח ולרקוד.

עם הקמת מדינת ישראל הייתי בן 17 ולמדתי בגימנסיה הרצליה בתל אביב בכיתה שביעית המקבילה כיום לכיתה י"א. מספר התושבים היהודים באותה תקופה היה כ- 700,000. לעומת כיום בשנת 2017 שהאוכלוסייה היהודית מונה כ-6.5 מיליון .

הכרזת המדינה ב- 14 במאי 1948 הפכה מייד לתחילת מלחמת העצמאות, עם פלישת והתקפת צבאות ערב של מצרים, סוריה, ירדן, ועיראק וכן לבנון. הלגיון הירדני כבש את ירושלים המזרחית וניתק את העיר המערבית וכך נוצר מצב שירושלים הייתה נצורה.

אני וחברי כיתתי ילידי 1931, שהיינו בני 17 גויסנו לצה"ל. סיפור גיוסם של ילידי 1931 היה במחלוקת חריפה בציבור,  גם על רקע האווירה ששררה ביישוב במלחמת העצמאות. מצבה של המדינה הצעירה היה בכי רע כאשר נכנסה לתוקפה ההפוגה הראשונה (11 ביוני 1948), הנגב היה במצור, הגליל המערבי בידי האויב והדרך לירושלים חסומה. אך במהלך השרות איפשרו לנו להשלים החסר בגימנסיה ולגשת לבחינות בגרות.

בצה"ל הורגש מחסור בלוחמים. רוב ילידי 1931 עברנו חודשיים של הכשרה צבאית בסיסית. אני זוכר את עצמי עובר אימונים בשימוש בנשק חדש שהגיע מצ'כיה, במחנה אימונים בפרדס חנה. אני אישית הופניתי לאחר מכן לבית הספר המכין לאימונים אויריים של חיל האויר בו הוכשרו חלקם לבית ספר לטייס, נווטות ומודיעין מבצעים.

לאחר שחרורי משרות בצה"ל למדתי בבית הספר למשפט וכלכלה בתל אביב והצטרפתי למשרד החוץ ב-1951. עם העברת משרד החוץ לירושלים המשכתי לימודי במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וב-1957 קיבלתי תואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה של רומא באיטליה.

בשנת 1954 בהיותי צעיר בן 23 נשלחתי למלא תפקיד בשגרירות ישראל ברומא שם פגשתי את רעיתי ונישאנו ב-1957. במהלך עבודתי במשרד החוץ זכיתי לשרת בתפקידים שונים בקנברה, סינגפור, ג'נבה (מוסדות האו"ם), ניו-יורק (האו"ם) ובמשך שנים רבות עסקתי בפעילויות בתחום המולטילטרלי הבינלאומי (מדיני, כלכלי, חברתי, פיתוח וסביבה). במהלך שרותי במשרד החוץ שימשתי כיו"ר ועד העובדים האקדמאים וכן יו"ר פורום מנהלי המחלקות המדיניות במשרד החוץ.

תפקידים במשרד החוץ ושרות החוץ

בין השנים 1993-1996 – שגריר במשלחת ישראל לאו"ם בניו-יורק, נציג בוועדה השניה {כלכלית וסוציאלית) , נציג בוועדה החמישית(תקציב ופיננסית) ,נציג במועצה הכלכלית וסוציאלית (ECOSOC), נציג ב- UNDP  תכנית הפיתוח של האו"ם.

במהלך שרותי כשגריר באו"ם יזמתי הקמה וחידוש יחסים דיפלומטיים עם מדינות ביניהן לאוס, קמבודיה, וייטנאם. כן יזמתי וקידמתי הסכמי שיתוף פעולה עם תכנית הפיתוח של האו"ם ועם מחלקת התמיכה לפיתוח וניהול במזכירות האו"ם. ב-1995 יזמתי וקידמתי סימפוזיון בינלאומי בנושא ניהול מים בר קיימא באיזורים צחיחים וצחיחים למחצה שהתקיים ברמת רחל בהשתתפות שמעון פרס. הסימפוזיון התקיים בחסות משותפת של ישראל, יפן ותכנית הפיתוח של האו"ם  בו השתתפו מומחים מ-30 מדינות.

בשנת 1996 קידמתי סדנא בינלאומית בנושא: סינרגיות בין האמנות על שינויי אקלים, מגוון ביולוגי, מידבור ועקרונות על יעור, שהתקיים במכון לחקר המדבר בשדה בוקר, שאורגן ומומן על ידי תכנית הפיתוח של האו"ם ובסיוע יפן, דנמרק, נורבגיה וישראל.

בין השנים 1991-1992 שמשתי כנציג משקיף, שגריר לוועידה על פרוק הנשק ומו"מ על האמנה על נשק כימי,  CWC Chemical Weapons Convention

1990- 1987 – שגריר בסינגפור. 1987 – 1985 מנהל המחלקה לארגונים כלכליים בינלאומיים 1982-1985 מנהל המחלקה להיבטים כלכליים במרכז למחקר מדיני. 1982- 1977 סגן ראש המשלחת למוסדות האו"ם בג'נבה ונציג קבוע ל- GATT, UNCTAD. 1976-1977 סגן מנהל המחלקה לארגונים כלכליים בינלאומיים

1972-1975 יועץ במשלחת ישראל לאו"ם בניו-יורק, נציג ישראל לוועדה השניה והחמישית בעצרת האו"ם, ECOSOC ו- UNDP 1968-1972 יועץ בשגרירות ישראל בסינגפור ( היה בין שני הדיפלומטים הראשונים שהגיעו לסינגפור לשרת כנציגים מסחריים ולקחו חלק להפיכתה מנציגות מסחרית לשגרירות ישראל בסינגפור). 1966 -1968 עוזר ראשי, המחלקה הכלכלית. 1966- 1962 מזכיר שני בשגרירות ישראל בקנברה. 1958-1962 ראש ענף הדרכה וקצין קישור עם קהיליית המודיעין, חקר. 1957-1958 עוזר בהסברה-ארה"ב 1954-1957 שגרירות ישראל ברומא.

פעילות מאז פרישתי לגמלאות

מאז יציאתי לגמלאות, בשנת 1997 מוניתי על ידי נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ליועץ בכיר למכון לחקר המדבר, אוניברסיטת בן גוריון, קמפוס שדה בוקר, תפקיד שאני ממשיך בפעילותי גם כיום. במסגרת פעילותי זו גייסתי כספים מיפן בסדר גודל של רבע מיליון דולר, למילגות עבור סטודנטים ממדינות מתפתחות ללימודי תואר שני בבית הספר הבינלאומי ללימודי מידבר, עם הקמתו, בשדה בוקר וכן תרומה מקרן רוקפלר לעידוד ש"פ עם מדינות מתפתחות.

כן הייתי אורחו של מנהל הרשות הלאומית הסינית למאבק במידבור בביקורי בבייג'ינג במשך שבוע בו נפגשתי עם נשיאי ובכירי החוקרים – פרופסורים וקידמתי ש"פ מחקרי עם המכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון/קמפוס שדה בוקר. כן בביקוריי בוושינגטון (הבנק העולמי) ובניו יורק (תכנית הפיתוח של האו"ם) קידמתי שיתוף פעולה בפרויקטים שונים.

פעילותי משולבת במגעים עם כל שגרירי המדינות הזרות בארץ לקידום שיתוף פעולה עם המדינות המתפתחות והעברת הידע והטכנולוגיה בתחומי חקלאות, מים, השקייה ועוד בעיקר באיזורים צחיחים ובמאבק במידבור. אני חבר בוועדה המארגנת לועידה הבינלאומית למידבור המתקיימת כל שנתיים הוועדה התכנסה בשנים: 2008,2010,2012. ויועץ מיוחד לוועדה המארגנת המקומית (2014, 2017).

רעייתי אסתר ואני זכינו להיות הורים לשלושה ילדים וסבתא וסבא לשמונה נכדים.

הגשת כתב האמנה כשגריר ישראל לסינגפור לנשיא סינגפור 22/07/1987.

הזוית האישית

סיפור חייו של סבא מתועד בויקיפדיה בקישור הבא: ד"ר ישראל אלישיב

דברי סיכום

נדב, שמחתי לקחת חלק בחוויה המשותפת אתך במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בכתתך ו' 3 בהנהגת סימון מחנכת הכיתה. הדבר איפשר לי להעלות זכרונות מבית הורי, תקופת ילדותי ובגרותי עד הלום. חלקים רבים בסיפור חיי שזורים בהיסטוריה של ישראל, בציונות ובמאבק הישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי להקמת המדינה.

נולדתי ב-1931 שנתיים לפני עלייתו של הצורר הנאצי היטלר ולמזלנו מתוך להט הציונות שבערה במשפחתנו והרצון העז לעלות לארץ, הספקנו להגשים חלומנו ועלינו ארצה ב- 1935 רק 4 שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה כך שסיפור חיי קשור הן ברקע ההיסטוריה היהודית והשואה והן בתולדות הציונות ובהקמת המדינה.

נפלה בחלקי הזכות לשרת את המדינה בזירה הבינלאומית ולתרום את תרומתי הצנועה למאבק הממושך לחיזוק מעמדנו המדיני והכלכלי.

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, האו"ם וסוכניותיו הרבים נקטו עמדה עויינת כלפי ישראל. המבנה ודפוס הפעילות באו"ם העניקו למדינות העולם הערבי חופש פעולה נרחב בכל גופי האו"ם להעביר החלטות נגד ישראל, למעט במועצת הביטחון. כקבוצה מאוחדת עם 20 מדינות חברות, וכחברים בקבוצה האסיאנית והקבוצה האפריקנית, המדינות הבלתי מזדהות, קבוצת ה-77 וארגון הוועידה האיסלמית, יכלו מדינות ערב בנקל לגייס בלוק גדול לתמיכה בסדר היום שלהם ולהחלטות נגד ישראל בעצרת הכללית של האו"ם. אך החלטות שמתקבלות בעצרת הכללית של האו"ם הן בגדר המלצות בלבד ואינן מחייבות. לעומת זאת מועצת הבטחון של האו"ם הוא הגוף היחיד של האו"ם המוסמך להטיל סנקציות ואמברגו, ואף להתיר שימוש בכוח נגד מדינה "למען שמירת או השבת השלום והבטחון הבינלאומי", עד כה אנו זוכים לתמיכתה של ארה"ב המונעת קבלת החלטות נגד ישראל במועצת הביטחון על ידי הטלת וטו.

במרוצת השנים נפגשתי עם מנהיגי עולם, ראשי ממשלות, שרי חוץ ושגרירי מדינות רבות גם כאלה שאין לישראל יחסים דיפלומטים עמם. אני יכול להעיד כי רובם הביעו הערכה והערצה רבה להישגיה של ישראל בכלל ובעיקר בתחומים טכנולוגיים רבים ובחדשנות ובין היתר בנושאי מים, חקלאות וסייבר.

אני מאחל לך הצלחה בלימודים והמשך דבקותך במורשת בית הוריך, ואהבת המדינה בה נולדת.

מילון

אמברגו
חרם/איסור

ד"ר ישראל אלישיב
ד״ר ישראל אלישיב (באנגלית: Israel Eliashiv) הוא דיפלומט - שגריר ישראל בדימוס. נולד ב-1931. עלה עם הוריו מרומניה לארץ ישראל (פלשתינה) בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1935. בוגר מחזור ל"ז בגימנסיה העברית הרצליה וגויס לצה"ל בגיל 17 במלחמת השחרור עם יתר ילידי 1931 אשר השלימו לימודיהם ובחינות הבגרות בהפוגה והמשיכו שרותם בצה"ל. במהלך שרותו בחיל האויר סיים את לימודיו בבית הספר לאימונים אוויריים בחיל האויר. לאחר שחרורו משרות בצה"ל למד בבית הספר למשפט וכלכלה בתל אביב, ולאחר מכן עם העברת משרד החוץ לירושלים ,המשיך לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה של רומא ב-1957. ויקיפדיה

ציטוטים

”אהבת המדינה ומורשת ישראל“