מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

תנועת מתנדבים מחו"ל

לומדות פרק בהיסטוריה של העם היהודי.
תמונה באל עריש, סיני
מלחמת ששת הימים

שמי מינה ברלב, נולדתי באורוגוואי בשנת 1949.

עליתי לארץ בשנת 1969, כשהייתי בת 20 נשואה לאילן ברלב. הקמנו משפחה לתפארת, נכון להיום, שלושה ילדים, שישה נכדים. היום אני גרה בקיבוץ בחן, פנסיונרית, בעברי הייתי גננת והיום אני נהנת מהנכדים ומהחיים.

הסיפור שלי מתחיל בשנת 1967 באורוגוואי. בשלושים למאי 1967, נאצר, נשיא מצריים סגר את מיצרי טיראן ובעקבות כך, התנועה חופשית לישראל וממנה. המצרים היו פתוחים למעבר חופשי של ספינות ישראליות מאז ועד 1967. ב-23 במאי, בימים שלפני מלחמת ששת הימים, שוב חסמה מצרים את מצרי טיראן, פעולה שהוגדרה בישראל כקאזוס בלי, והייתה מהגורמים העיקריים לפרוץ המלחמה.

ראש אמ"ן דאז, אהרן יריב, אמר בעקבות חסימת המצרים: "אם ישראל לא תגיב על סגירת המצרים – לא יהיה עוד כל ערך לאמינותה ולכושר ההרתעה של ישראל. מדינות ערב יפרשו את חולשתה של ישראל כהזדמנות מצוינת להתנכל לביטחונה ולעצם קיומה". זה היה האות הראשון לפרוץ מלחמה חדשה שהייתה מסכנת את קיום המדינה והעם.

המתנדבים מחו"ל

בתפוצות, החלה תסיסה בין הנוער היהודי ובעקבות כך, נולדה תנועה חזקה של התנדבות. המתנדבים רובם סטודנטים, השתייכו על פי רוב לתנועות נוער ציוניות שאני הייתי חלק ממנה וגם אילן, בעלי היום. הסוכנות היהודית אירגנה בכל העולם את הבאתם של כל המתנדבים לארץ ישראל.

תעודת מתנדב במלחמת ששת הימים 

אני באתי באנייה, יחד עם עוד 40 מתנדבים מדרום אמריקה, שהשתייכנו לאותה תנועת נוער, שמה היה ארגון מגן יהודה. תחילה, הגענו לקיבוץ עין דור. באנו במטרה לעזור בעבודות הקיבוץ במקום החברי קיבוץ שהיו מגויסים.

כרטיס מתנדב עם פירוט תשלומים 

למזלנו, המלחמה הסתיימה אחרי שישה ימים, אבל נשארנו בקיבוץ משום שלקח הרבה זמן עד שהחיילים השתחררו ויכלו לחזור הביתה. אני עבדתי בבית ילדים, ואילן עבד בקטיף תפוזים ומטע תפוחים.

אחרי תקופה, הקבוצה שלנו התפרקה, כל אחד הלך בדרכו, ואנחנו שבינתיים נישאנו, עברנו לקיבוץ געש. באותה תקופה, מונה אילן למזכיר הכללי של המתנדבים מדרום אמריקה, ועבר לעבוד בירושלים. אני נשארתי בקיבוץ, ועבדתי עם ילדים.

הסוכנות היהודית ארגנה סמינר למתנדבים שיסביר את המפעל הציוני, ומהן באו. עשו לנו, למתנדבים, טיולים בארץ כדי שנכיר אותה ובמיוחד את גבולותיה. חזרנו לאורוגואי, בכוונה לעלות כמו עולים חדשים וכך עשינו בשנת 1969.

נטיעת עצים ביער המתנדבים, 1967 

 

 

השיר בו בחרתי הוא שירה של נעמי שמר: " ירושלים של זהב" שהפך להיות הסמל של מלחמת ששת הימים.

 

הזוית האישית

סבתא מינה: נהניתי מהשתתפותי בתכנית קשר הרב דורי ולמדתי המון מנכדתי.

הנכדה זהר: נהניתי מאוד לעבוד עם סבתי יחד, ללמוד על משפחתי, ללמד אותה לעבוד במחשב, וללמוד בעצמי דברים חדשים. יצאתי מהפרויקט הזה, עם הרבה מידע חדש לחיים האישיים שלי.

מילון

קאזוס בלי
דבר המשמש עילה (סיבה) לפרוץ מלחמה. עִלָּה למלחמה (בלטינית: Casus belli; המונח קָזוּס בֵּלִי משמש גם בעברית) הוא אירוע (מעשה של מדינה או אזרח שלה) אשר גורם למדינה אחרת להכריז מלחמה על אותה מדינה, או משמש להצדקת הכרזת מלחמה כזו. אירוע כזה בדרך כלל מוגדר במפורש כעילה למלחמה, מראש או בדיעבד, בעיקר כלפי פנים. הגדרת העילה למלחמה אינה אובייקטיבית. לפעמים המדינה המותקפת (שהתחילה את ה"התגרות"), ואף אומות אחרות, טוענות כי לא הייתה עילה למלחמה והמדינה התוקפת רק חיפשה תירוץ כדי לצאת למלחמה. תוצאות המלחמה יכולות לקבוע איזו גרסה תתקבל ("ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים"). ויקיפדיה

ציטוטים

”החשוב באמת, זה מי שיש לך בחיים, ולא מה שיש לך בחיים."“