מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

תנועת הנוער השומר הצעיר והנוער הציוני מהונגריה ועד ישראל

אני [אלון] עם דוד [סבא שלי]
אפרים [פרי] אביו של דוד
סיפורי המישפחתי

אבי פרי – אפרים נולד בשנת 1912 בתאריך 24.1.1912, בעיר סיגאט שבהונגריה למשפחה בת 5 אחים ושתי אחיות.

בנעוריו בשנת 1931 הוקם בעיר סיגאט קן של השומר הצעיר, לתנועה גויסו עם הקמתה 60-70 חניכים ביניהם היה גם אבי, פרל. בשנת 1932 הוקמה תנועת "הנוער הציוני" אבי פרי נתמנה להיות ראש הקן. [מתועד בספר ובתמונה של הספר].

במסגרת התנועה עסקו החניכים בהיסטוריה, בישוב בהישגים של הישוב בארץ ובעלייה לארץ. מטרת החינוך וההדרכה בתנועה הייתה להביא "להכשרה" של חניכים ומדריכים ובעקבותיה לעלייה לארץ. מספר האישורים שניתנו באותה תקופה היה קטן מאוד והקבוצה הראשונה אותה הדריך אבי עלתה ארצה והחלה לעסוק בפעולות בקרן הקיימת. אבי המשיך להדריך חניכים ומדריכים, אבל קבוצה נוספת שלא קיבלה אישור לעלות.

ואז פרצה מלחמת העולם השנייה, אבי גויס בתחילה לצבא ההונגרי ובהמשך כאשר הגרמנים השתלטו, נישלח למחנה עבודה ברוסיה ונאלץ להיפרד מחברתו באותה תקופה שרה אמי. אמי מצידה נשלחה עם 5 אחיה ואחיותיה למחנה ההשמדה אושוויץ וברגן בלזן.

אבי פרי הצליח לברוח ממחנה העבודה ברוסיה והוחבא בבונקר על ידי כומר נוצרי. אימא ושני אחים ששרדו את המחנות חזרו להונגריה לאחר סוף המלחמה ומבלי לדעת מה עלה בגורלו של אבי, תוך כדי הגעתה לבודפשט לאחר השחרור נפגשו אבי ואמי באקראי ברחוב – סיפורה של אמי מתועד בבית התפוצות. 

הפגישה המשמחת הביאה לנישואי הורי ושנתיים וחצי לאחר הולדתי עלינו ארצה בשנת 1949. אבי אפרים המשיך בפעילות הציונית בסיגאט עד עלייתנו ארצה והמשיך להוות דמות מרכזית בארגון עולי סיגאט והיה מקור לעליות לרגל של הרבה מחניכו בעבר. כל הפעילויות של תנועות הנוער השומר והנוער הציוני, עם ארגון של עולי סיגאט תועדו בספר "העיר שבלב סיגאט". הספר ממנו צולמה הפסקה שמתייחסת לאבי.

הספר "העיר שבלב"

 

הזוית האישית

אלון דותן: הייתי רוצה לאחל לסבא שלי שתמיד יהיה בריא ומאושר וכמו שהוא היום. כמו כן אני מודה לו על שהסכים לבוא ולהשתתף עימי בתכנית הקשר הרב דורי.

מילון

סיגט
העיר בה הוריו של סבא דוד גדלו

קהילת יהודי סיגט
הקהילה היהודית בסיגט (ברומנית: Sighetul Marmaţiei), בירת מחוז מרמורש שברומניה, היוותה כ-40% מכלל אוכלוסיית העיר (במפקד האוכלוסין האחרון שנערך בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, בינואר 1941, נמנו בעיר 10,144 יהודים), והטביעה את חותמה על אופיה. סיגט נחשבת למרכז יהודי חסידי חשוב, ולמולדתם של החסידויות סיגט וסאטמר. במאי 1944 נשלחו כל יהודי סיגט לאושוויץ, בארבעה משלוחים. בית הכנסת היחיד שנותר בסיגט, המשמש כיום כמוזיאון הנצחה לקהילה, מזכיר בגודלו ובפארו את הקהילה היהודית שאיננה.

ציטוטים

” תנסה להיות מי שאתה כי כול האחרים כבר תפוסים“