מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

תמונות – זיכרונות ילדות

נדב להב ויוסי ריגלר
ילדות בקיבוץ שריד
זיכרונות ילדותי בקיבוץ שריד

חורף 1950/1951

בחורף זה ירד בכל הארץ מצפון עד דרום שלג. היינו בני חצי שנה. בתמונה אנחנו עם האימהות בשלג ליד בית התינוקות בקיבוץ שריד.

אני בזרועות אמי, שנייה מימין.

עושים קרחת

בשנת 1955 הועלה רעיון שכל הבנים יעשו קרחת (אז קראו לזה גולח) אז החלטנו לעשות הצבעה. התקבלה החלטה לעשות קרחת וכולם הסכימו לעשות קרחת מלבד בן אחד שלא רצה, לעומת זאת, אחת הבנות רצתה לעשות קרחת גם, אבל המטפלת לא הסכימה שהיא תעשה קרחת.

אני במרכז התמונה, עם קרחת.

מלחמת סיני

תחילה בנו מקלט חדש על יד בית הילדים שבו גרנו, (הילדים התגוררו בבית הילדים ולא אצל ההורים) בתחילת כיתה ב' (בחודש אוקטובר 1956) פרצה מלחמת סיני.

ערב אחד הייתה אזעקה וירדנו אל המקלט. בשבילנו הילדים זו הייתה שמחה גדולה ועשינו הרבה רעש. אחד מחברי הקיבוץ רצה להרגיע אותנו אז אמר שאם לא נהיה בשקט, מטוסי האויב יאתרו אותנו ומאז שמרנו על שקט.

מורה חדשה בכיתה ג'

בכיתה ג' התחילה ללמד אותנו מורה שלא הכרנו כי לא הייתה מהקיבוץ. המורה סיימה את הכשרתה כמורה בקיץ ואנחנו היינו הכיתה הראשונה שלימדה.

יום אחד יצאנו איתה לטיול לקיבוץ יפעת. הגענו לכניסה של הקיבוץ ואז היא אמרה לנו שחוזרים בחזרה לקיבוץ שריד. הבנים החליטו שהם נכנסים לקיבוץ יפעת והיא התחילה לחזור עם הבנות על הכביש שמחבר בין קיבוץ שריד לקיבוץ יפעת. כעבור זמן מה הבנים החליטו לחזור והלכו על הכביש במרחק גדול מהמורה שהלכה עם הבנות.

תנועת הרכבים על הכביש לא הייתה כמו היום, אבל בכל זאת מדי פעם עברה מכונית. אחד הנהגים עצר ליד המורה והתחיל לצעוק עליה "למה את נותנת לילדים ללכת לבד בכביש" כאשר חזרנו לשריד לארוחת הצהריים המורה פרצה בבכי לנגד עינינו.

משק חי

בתקופת היותנו בבית הספר היסודי (שנקרא אז "חברת הילדים") היה לנו משק חי שבו גידלנו: ארנבים, טווסים, אווזים, תרנגולי הודו, יונים ותרנגולות להטלה. כל יום בגמר הלימודים היינו עובדים במשק חי.

זה הארנב מושיקו במשק החי של בחברת הילדים

קורס אלחוטנים של חיל האוויר

בדצמבר 1969 הוצבתי לקורס אלחוטנים של חיל האוויר שהתקיים בבסיס ההדרכה של חיל הקשר בצריפין (בה"ד 7). הקורס נמשך חמישה חודשים ובהם לימדו אותנו בעיקר לתקשר ב"מורס" וכן על מכשירי קשר ונוהלי קשר. לאחר הקורס הוצבנו בבסיסי חיל האוויר בארץ ובסיני.

בשורה שיושבת, אני שני משמאל

הזוית האישית

נדב: למדתי שבשנות החמישים היו הולכים עם אפודות, ושהיו שטחים לא מעובדים בשטח הקיבוץ. היה לי כיף להשתתף בתכנית והקשר שלי עם יוסי התהדק. עוד ולמדתי שפעם היו הרבה דברים שלא קיימים עכשיו כמו בית הילדים, והילדים פגשו את ההורים רק זמן קצר ביום. עוד למדתי שבשנות החמישים היו הולכים עם אפודות, ושהיו שטחים לא מעובדים בשטח הקיבוץ. אני מאחל ליוסי שימשיך להיות כמו שהוא ושפעם הבאה נהיה בכל המפגשים.

יוסי ריגלר: למעשה נדב ואני השתתפנו רק במפגש הראשון. כך שלא יצא לי לשמוע חוויות מהילדים. במפגש הראשון דיברו בעיקר הסבתות והסבים. במהלך הכנת הסיפורים והתמונות שלי מהילדות נראה לי שבאמצעות התמונות והסיפורים נדב נחשף לתקופת הילדות שלי שהיא שונה לגמרי מתקופת הילדות שלו היום. לשם דוגמה, אנחנו כילדים בקיבוץ שריד לא ישנו אצל ההורים אלא " בבית הילדים" שהיה צמוד לכיתה, נוהג שכבר לא קיים בקיבוץ מזה שלושים שנה. אני מקווה, שהתיאור של אירועים שונים בילדות שלי תרמו לנדב ללמידת ההיסטוריה של חיי הילדים בקיבוץ של אז. מאחל בריאות לנדב ולמשפחתו.

מילון

משק חי
מקום בו מוחזקים בעלי חיים למטרות חינוך או טיפול. במשק חי קיים מגוון חיות מבויתות וחיות בר. בעבר בני הקיבוץ נהגו לעבוד במשק חי ולטפל בחיות במטרה ללמדם עבודה, ואחריות.

שלג 1950 בישראל
בשנת 1950 אירע אירוע השלג הנרחב ביותר בארץ ישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות ב-1870, אירוע שלג בסדר גודל כזה לא חזר מאז. במהלך האירוע ירד שלג ברוב חלקי הארץ, כולל מישור החוף והנגב. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”בשבילנו הילדים זו הייתה שמחה גדולה ועשינו הרבה רעש.“