מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

תחת עץ הפיסטוק

עופרה גיא ורוני בסדר פסח רב דורי בביה"ס
חנה ומרדכי, דליה ועופרה הילה, דודו וגידי
חיי בארץ ישראל משנות ה-40 של המאה 20 ועד לימינו

נולדתי בירושלים למשפחת זר לאימי חנה ואבי מרדכי שעלו לארץ בילדותם מהעיר משהד בפרס שם היו בני משפחתם ואבות אבותיהם אנוסים שחיו כמוסלמים לכל דבר וקיימו בסתר את יהדותם. משמעות השם "זר" הוא זהב בפרסית כי אבות אבותיי עסקו בזהב בפרס, במשפחתי אני הבת השנייה, אחותי הבכורה דליה, אחרי הילה ואחר-כך דודו וגידי.

גדלנו בשכונת הבוכרים בבית אבן גדול מוקף בבוסתן עצי פרי וגינות נוי וגם לול תרנגולות. בתינו היה מוקף בבתי כנסת ואהבתי מאוד ללכת עם סבתי רחל שגרה איתנו ולהקשיב לתפילות ולזמירות הטבועים בי עד היום.

בחצר בתינו גדלו שני עצי פיסטוק חלבי שהניבו פירות. כל שנה בקיץ היינו קוטפים את אשכולות הפרי: מקלפים, אוכלים ושומרים בשקים לכל השנה.

חיי ילדותי עברו בשכונה בלימודים בבוקר בבית חינוך ארלוזורוב ואחר הצהריים במשחקים עם אחי ואחיותיי וחברי. הירבנו לשחק בחמש אבנים, מחניים, כדור הקפה, תופסת ומחבואים והירבנו לטייל בשדה שליד הבית עם אבי ואימי שלימדונו רבות על פרחים וצמחים שונים.

מכיתה א' למדתי בחוג מחול ואהבתי מאוד לרקוד ולשמוע מוזיקה ועד היום אני אוהבת זאת. בביתינו שמרנו מסורת של מנהגים וחגים לאורך כל השנה למרות שלא היינו ממש דתיים.

את השמחות בשכונה חגגנו בחצרות הבתים ואימי וסבתי בשלו לנו אוכל פרסי טעים וגם מאכלי עדות אחרות. משפחתי הייתה משפחה שאהבה מאוד לשיר ביחד ושיר אחד אני זוכרת במיוחד שאבי שר לנו "עמוק עמוק העצב בעיניים" אני חוזרת ושרה שירים אלה ושירי ארץ ישראל אחרים לילדי, נכדי וגם לילדי הגנים שאותם חינכתי.

בילדותי אבי נשא בתפקיד של מקשר בין ממשלת ישראל לשאה הפרסי (השליט בפרס בשנות ה- 50) ובשל תפקידו הירבה לנסוע לפרס ולשהות שם, בהיותי כבת 5 פרצה מלחמת השחרור ואבי כמובן התגייס ואנחנו הסתתרנו במרתף של בית ספר סמוך ואחר-כך נשארנו בביתנו.

בהיותי כבת 14 נבחר אבי לכנסת ישראל "במפלגת מפאי" חיינו השתנו במקצת למרות שאבי דאג בסופי שבוע לטייל איתנו לשוחח ולשחק. לאחר לימודי בסמינר התגייסתי לצבא ושרתתי כגננת בגן ילדים בדימונה, לאחר שנתיים חזרתי לירושליים עקב מחלתה של אימי היקרה והאהובה שנפטרה מסרטן בגיל 43. אני המשכתי לעבוד כגננת עוד שנים רבות ואהבתי מאוד את עבודתי.

בשנת 1968 נישאתי לבעלי ירמיהו אריאל והבאנו לעולם שני ילדים: טלי כיום בת 48 נשואה ולהם שלושה ילדים מעצבת גרפית ובני אמיר נשוי ואב לשלוש בנות איש מחשבים. בני מתגורר בלפיד ובשל כך עזבנו את ירושלים ועברנו לגור במודיעין. קשרי עם אחי ואחיותיי הדוקים מאוד, אחי דודו זר (מ"פרפר נחמד") חי בלוס אנג'לס ואנו ארבעה אחים בארץ שומרים על הגחלת המשפחתית: משפחת זר.

הזוית האישית

עפרה: אני מקווה שתחוו חוויות דומות וטובות לשלי במעגלי החיים השונים סביבכם בעתיד. אני מאחלת לכם שהמקצוע שתבחרו בו ימלא ויספק אתכם כפי שהיה לי בשנות עבודתי כגננת בגן ילדים.

רוני וגיא: אנו מאחלים לך שהחוויות שעוד נכונו לך יהיו טובות לא פחות מאלו שידעת בעברך.

מילון

סליחות
סליחות הוא שם כולל למגוון קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים. המוטיב המרכזי בסליחות הוא הבעת חרטה ובקשה לסליחה ולמחילה. חלק מפיוטי הסליחות הם קינות על החורבן ועל הגלות, ותפילה לשיבה לארץ ישראל ולגאולה. עיקר העניין שלי כילדה היה ללכת עם סבתא שלי לבית הכנסת הסמוך לביתנו בשעות הבוקר המוקדמות ולהאזין לניגונים ולתפילות הפותחים שערי שמיים.

שאה פרסי
מוחמד רזא שאה פהלווי היה השאה האחרון של איראן, שלט בשנים 1941-1979. הוא ירש את השלטון מאביו, רזא שאה (1877–1944), ומשל במדינה בשלטון אוטוקרטי בסגנון של שושלת אימפריאלית שראתה באומה האיראנית כממשיכה של האימפריה הפרסית הקדומה. הוא הודח מהשלטון בעת המהפכה האיראנית בשנת 1979. בתקופת שלטונו התפתחו מאוד יחסי איראן-ישראל וקשר טוב נוצר בין המדינות עד להדחתו מהשלטון, עת התהפכו היוצרות ובין המדינות החלה לשרור עוינות רבה.

דודו זר
דודו זר (נולד ב-22 בינואר 1949) הוא שחקן, זמר, מלחין, מדבב וגיטריסט ישראלי. מזוהה בעיקר עם תוכנית הילדים "פרפר נחמד", בה הופיע בשנות השמונים והתשעים.

ציטוטים

”משפחתי אהבה לשיר, הנחלתי את אהבת השירה לנכדי ולילדי הגן אותם חינכתי.“