מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

תחנות בחיי

אני ונכדתי תמר
חניכה מצטיינת מחנה 80, 1963
מ-1938 יציאת הוריי מגרמניה הנאצית ועד היום ברעננה

שמי רוני, נולדתי בתל אביב בבית החולים אסותא בשנת 1945, להוריי אדית ואמיל הורביץ. למדתי בבית הספר היסודי "בית חינוך בצפון ע"ש א.ד גורדון". סיימתי תיכון עירוני ד' בשנת 1963. בכיתה ה' הצטרפתי לתנועה הנוער העובד והלומד. התגייסתי לנח"ל (נוער חלוצי לוחם) ובשנת 1965 הקמנו את היאחזות הנח"ל בגרופית. סיימתי לימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית ולימודי תואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1970 התחלתי את עבודתי כעובדת סוציאלית בתל אביב ובגיל 67 פרשתי לפנסיה מקופת חולים מכבי כעו"סית מחוזית. בשנת 1969 נישאתי לישי ערד ז"ל, נולדו לנו שלושה ילדים: ענת, עמרי ועידו. יש לי שבעה נכדים וכיום אני גרה ברעננה.

שעון מגרמניה

הסיפור שלי מתחיל בגרמניה, ביום בו הוריי החליטו לצאת מגרמניה טרם עלייתו של היטלר לשלטון. הוריי נישאו בגרמניה והצליחו להוציא עם עלייתם ארצה רהיטים באונייה: כלי בית, כסף ותכשיטים. רוב החפצים עדיין שמורים בביתי. דניאלה אחותי נולדה בשנת 1939 בתל אביב. אבי אמיל, שהיה דוקטור לכלכלה, פתח משרד נסיעות בשדרות רוטשילד בתל אביב, הוא פרנס את משפחתנו.

בשנת 1945 הצטרפתי למשפחה וכשהגעתי לגיל 5 אבי נפטר ממחלה קשה. אמי נאלצה לצאת לעבודה ולהמשיך לנהל את משרד הנסיעות. זו הייתה תקופה קשה למשפחה כי אמי עדיין לא למדה את השפה העברית ובהיותה אשת עסקים היה לה קשה שבעתיים.

הפספורטים איתם נמלטו הוריי מהשלטון הנאצי

 

ילדותי עברה עליי בשמחה ועם הרבה חוויות טובות: משחקים בחצר הבית כמו קלאס, חמש אבנים, קפיצה בחבל, מחבואים ומשחקי כדור. כשהייתי בת 11 הצטרפתי לתנועת הנוער העובד והלומד. ביחד יצאנו לטיולים, מחנות עבודה לעזרה בקיבוצים בכל ענפי המשק. כשהגעתי לכיתה י"ב התגייסתי ביחד עם חבריי לשירות בנח"ל (נוער חלוצי לוחם). במסגרת הנח"ל שירתנו בקיבוץ יפתח שבגליל העליון בקבוצת כינרת בעמק הירדן ובשנת 1964 עלינו כגרעין נח"ל להיאחזות בגרופית שבערבה. גרופית הייתה ממוקמת במקום מבודד שרחוק מכל ישוב ואת האספקה של האוכל, כלי הרחצה ועוד קיבלנו מאילת. ביום עבדנו בחקלאות ובעיבוד הקרקע ובלילות שמרנו על ההיאחזות, אני קיבלתי על עצמי תפקיד של אחראית מטבח ומבשלת. לאחר חצי שנה בהיאחזות ב"גרופית" ועד שחרורנו מהצבא עבדנו בקיבוץ עין גדי.

אני בשדה

לאחר שחרורי הלכתי ללמוד בירושלים באונברסיטה העברית לתואר ראשון. כשסיימתי את לימודיי התחלתי לעבוד כעובדת סוציאלית בעיריית תל אביב בשכונת התקווה, שהייתה בתקופה ההיא שכונת מצוקה. בשנת 1969 נישאתי לישי ערד ז"ל ובשנת 1972 נולדה בתי הבכורה ענת, בשנת 1975 נולד עמרי ובשנת 1980 נולד עידו. סיימתי לימודי תואר שני בעבודה סוציאלית בשנת 1976. בשנת 1980 נסענו כל המשפחה בשליחות של חברת תה"ל לתאילנד לשנתיים. ישי בעלי נתן יעוץ לחקלאי תאילנד. כשחזרנו משליחותינו בתאילנד התמקמנו ברעננה ואני התחלתי בעבודתי כעובדת סוציאלית רפואית בקופת חולים "מכבי". ניהלתי צוות של עובדות סוציאליות בתחומים שונים של התפתחות הילד, הפרעות אכילה והתמודדות של חולי קשה. בגיל 67 פרשתי לגמלאות ולאחר שלוש שנים נפטר ישי בעלי ממחלת הסרטן.

מאז פרישתי אני ממשיכה לתרום בהתנדבות מניסיוני כעובדת סוציאלית בפרויקט "נפגשים", הכוללים ביקורי בית אצל קשישים הסובלים מבדידות. נולדו לי שבעה נכדים, נכדתי הבכורה טל משרתת בצה"ל כמש"קית ת"ש ונכדתי הצעירה ביותר נולדה לפני חודש.

הזוית האישית

סבתא רוני: השתתפותי בתכנית ביחד עם תמר נכדתי האהובה וזו הייתה התרגשות גדולה לחזור לתחנות חיי משפחתי, הזדמנות נפלאה להידוק הקשר בינך נכדתי האהובה וביני, וגם להכיר את חבריה לכיתה ואת צוות המורות- במיוחד את המחנכת בתיה. זוהי תכנית חשובה מאין כמותה.

תמר: התכנית גרמה לקירובי עם סיפורי משפחתי וגם לקירובי עם סבתי. נהניתי לשמוע את סיפוריה ולראות את ההתרגשות שיש לה כשהיא מספרת את הסיפורים ומעלה זיכרונות. אני גאה בסבתא שלי על הישגיה בחיים שלה ואוהבת אותה.

מילון

שטינקליזטור
לך להתקלח ומהר!

ציטוטים

”בסוף י"ב התגייסתי לשירות בנחל (נוער חלוצי לוחם). הגשמתי חלום להתגייס ולתרום למדינה“