מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נועם מביא את סיפורה של מאמי

אני עם פאפי ומאמי בתכנית
מאמי עם דוד דודו הקטן
סיפור חייה

שמי אבלין חלימי, לפני נישואי נקראתי אבלין חזיזה. נולדתי בשנת 1941 באלגיריה. גרתי בעיר קונסטנטין, בשכונה יהודית עד גיל 21 שנה. גרתי וגדלתי שם יחד עם חמשת האחים בכיף ובשמחה.

ביום הייתי הולכת לבית הספר. אחרי בית הספר, טיפלתי באחי הקטנים ועזרתי בעבודות הבית כגון: עשית כביסה, סידור הבית. הייתי חייבת לעזור להורי מפני שאימי  עבדה יחד עם אבא שלי, הוא היה נגר. בנוסף לעבודות הבית וטיפול באחי, מצאתי גם זמן להכנת שיעורי בית.

כשסיימתי ללמוד הבית הספר היסודי, התחלתי ללמוד בתיכון במגמה מקצועית, של רואה חשבון ומשפטים. בסוף הלימודים התחלתי לעבוד במשרד ממשלתי (כמו ביטוח לאומי בארץ), כל זאת היה עדין באלג'ריה. בשנת  1962 עזבנו את אלג'יריה לצרפת. עברנו לעיר caen בנורמנדיה. שם המשכתי לעבוד באותו תחום שבו עבדתי באלג'יריה.

פאפי שרת בצבא הצרפתי

34

בשנת 1963התחתנתי וגרתי עם בעלי בעיר Toulouse, טולוז. נולדו לנו 3 ילדים. אחרי תשע שנים בטולוז החלטנו לעשות עלייה ועלינו לארץ ישראל בשנת 1972. בארץ הייתי עקרת בית וטיפלתי בילדים שלי. כשהילדים גדלו מעט, בשנת 1988, התחלתי לעבוד כסיעת רופאת שינים וניהול מרפאה עד היום  אני עובדת במרפאה.

בנוסף לעבודתי, אני התנדבתי לעבודה, בבית אבות בירושלים, ללא תשלום כמובן. אני מאוד אוהבת ספורט. הספורט שהיה הכי אהוב  עלי בצעירותי היה שחיה. למדתי לשחות בגיל מאוד צעיר, הייתי בת ארבע. הדוד שלי שהיה מאמן קבוצה אולימפית בשחיה והוא לימד אותי. עד היום אני שוחה.

הזוית האישית

אבלין: בכל השנים כשהינו עוד באלגריה, דיברנו כל הזמן על ארץ ישראל, עד שהקב"ה הגשים לי את החלום שלנו והגענו לישראל ולירושלים.

היה כיף ונהנינו מאוד להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי

מילון

il faut se coucher il est tard
צריך לישון כבר מאוחר

ציטוטים

”אל תיגע בידים“