מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1982 בלחמת לבנון הראשונה נהרג אח שלי, מאז כל שנה בין ראש השנה לסוכות הייתי בא לעזור בקטיף הכותנה. בשנת 1985 כהרגלי באתי גם לקטוף כותנה. אחות שלי, בעלה והילדים נסעו לחופשה לים המלח עם עוד חברים. אחרי כמה ימים שהיו בים המלח, ביום האחרון של חג סוכות (בעלה היה מודד) הם נסעו למדוד שטחים באחד המושבים, בדרך חזרה בערך שלושה קילומטר מהבית הם סטו מהכביש ומשאית שבאה ממול נכנסה בהם והם נהרגו במקום.

היינו באמצע קטיף כותנה, המשטרה הופיע בשטח להודיע לנו על האסון, אני לא רציתי להאמין ולחזור הביתה. הם השאירו 4 ילדים, הקטן בגיל 3 והגדולה בגיל 15.

במשך השבעה התפתח דיון בקשר ליתומים מי יקח אותם, אנחנו לא רצינו להפריד ביניהם ורצינו שכולם יהיו ביחד והיה דין ודברים בין האחים מי מאמץ את הילדים. סבתא אורית הייתה מעורבת בסיפור והחליטה שאנחנו לוקחים את הילדים. בין הילדים היה וויכוח מי יקח אותם בסוף הוחלט שאנחנו ניקח אותם. הייתה מחשבה לעבור לגור במושב, בבית של הילדים ואז הקיבוץ בא בהצעה שנביא את הילדים לקיבוץ. הקיבוץ מאוד תמך ועזר, איחדו לנו שני בתים ותוך חודש הילדים עברו אלינו.

ההתחלה לא הייתה קלה לנו, היו שלוש ילדות ועוד ארבעה ילדים נוספים די קרובים בגילאים, לאט לאט הילדים התרגלו לחיי הקיבוץ וכל אחד מצא את החברים שלו. במשך הזמן כולם סיימו בית ספר, שירתו בצבא. שרון הגדולה, היו לה חבלי קליטה והסתגלות במיוחד. כיום היא לומדת חינוך מיוחד ויש לה שתי בנות תאומות והיא גרה ביסוד. דור מורה להיסטוריה בבית ספר תיכון נשוי עם ילד ואחד בדרך וגר בתל אביב. אורן קצינת מבחן, נשואה עם ארבעה ילדים והם חיים בכחל. רותם נשואה עם שלושה ילדים למדה תזונה והם גרים בעמיעד. סיון מתעסקת עם תכשיטים חייה עם הבן זוג בעמיעד ולהם שלוש בנות. אדוה נשואה עם ארבעה ילדים גרה בעמיעד ועד לא מזמן עבדה בגנים. הקטנה בחבורה נשואה עם שתי ילדות וגרה בכפר סבא ומתעסקת ברפואה אלטרנטיוית.

יש לנו 19 נכדים ואחד בדרך.

אנחנו משתדלים להיפגש אחת לשבועיים בימי שישי בשולחן סועדים בין 15 ל 20 סועדים ובחגים אנחנו מגיעים אפילו ל  – 40 בני משפחה, האווירה מאוד טובה ונעימה.

עם כל האסון והקשיים שהיו בדרך, החיים ממשיכים וצריך להיות שמחים בחלקנו.

הזוית האישית

שחף שחר, אלה שחר והדר פיניאן מביאים את סיפורו המרגש של יהושע שחר.