מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ששת הימים-המלחמה ששינתה אותנו

נכדי גל ואני, כפי שצולמנו בבית הספר שז"ר
אני בגיל 9 מחופשת לסינית
המלחמה בדרום

שמי אילנה גלעדי, נולדתי בעירק ב-1945. אימי חניני (חנה) בצרי ואבי כדורי בצרי. אבי נפטר במאי 1950 בהיותי ילדה בת 5. לאחר שנה בדיוק, אמי לקחה אותנו, חמישה ילדים קטנים ועלינו ארצה. זיכרונות רבים מעירק אין לי ורובם מסיפורים של אמי ז"ל.

חיינו במעמד כלכלי סביר וכבר בהגיענו ארצה חיכתה לנו דירה ברמת גן ברחוב בית-חורון. היו לנו בני משפחה שעלו קודם לכן לארץ ועזרו לנו להתאקלם.

לאחר מספר שנים עברנו לרמת-יצחק, לרחוב עטרות.

אנו הילדים התאקלמנו במהירות לכל שינוי ובסה"כ ילדותנו עברה באושר, עם חברים רבים ורוב זמננו עבר במשחקים מחוץ לבית.

בכיתה ו' הצטרפתי לצופי רמת גן שם ביקרתי עד כיתה י"א. אהבתי מאוד את המסגרת בצופים ולדעתי זה נתן לי הכנה מצוינת לצבא.

מלחמת ששת הימים

בשנת 1963, בגיל 18 התגייסתי לצה"ל ושירתי בגדוד קשר בפיקוד מרכז שהיה אז ברמלה. אהבתי כל רגע מהשירות הצבאי.

שנת 1967 הייתה תקופה סוערת. פעולות מצד המצרים איימו על ביטחונה של ישראל, סילוק כוח האו"ם מסיני, חסימת מיצרי טיראן לשיט ישראלי. כמו כן, מצרים הציבה כוחות גדולים של צבא בסיני. לא היה ספק שפניהם למלחמה. הנשיא נאצר אף הכריז ברדיו על החלטתו של העם הערבי למחוק את ישראל מעל המפה.

מלחמת ששת הימים החלה כאשר הייתי במילואים. גויסתי כ-3 שבועות לפני פרוץ המלחמה, שהחלה ב – 5 ביוני 1967 ונמשכה עד 10 ביוני 1967.

המלחמה הייתה ביננו לבין מצרים, ירדן וסוריה אשר נעזרו במדינות ערב רבות.

 

אני (מצד ימין) עם חברי במלחמה

המלחמה:

האוגדה בה שירתי במלחמה הייתה הכוח הראשון שנכנס לסיני לאחר הלוחמים שכבשו את סיני. עדיין בערו טנקים וגופות רבות של חיילי האויב היו מפוזרות. מההרים ראינו חיילים מצרים המניפים דגלים לבנים (סמל לכניעה) שהתחננו על חייהם.

כל חיי לא אשכח את המראות הנוראים שראיתי שם.

הפעולה הראשונה הייתה של חיל האוויר שלנו שהשמיד את כל שדות התעופה והמטוסים הצבאיים בעודם על הקרקע, דבר שהקל מאוד על הלוחמים שלנו להיכנס לסיני (כמעט באין מפריע).

אבדות המצרים היו רבות מאוד וחיילים מצריים רבים נשבו על ידי צה"ל. לצערנו גם לנו היו אבדות :759 חיילים הרוגים, כ- 3000 פצועים וכ- 15 שבויים.

העם בעורף:

יש לציין כי הישראלים הראו שוב את הצד היפה שלהם. רוח התנדבות שררה בעם, אחריות ובעיקר התלכדות. דבר זה נתן לעם ביטחון בניצחוננו. בסוף המלחמה כתב האלוף יפה שהיה מפקד האוגדה "זכינו להיות עדים לניצחון הבלתי רגיל של צה"ל על האויב, ניצחון שאין דומה לו בהישגיו מבחינת הרס צבא האויב בקרב אחד שנמשך פחות מ-4 ימים". אני, אילנה גלעדי זכיתי לראות זאת במו עיני. לעולם לא אשכח ימים אלו.

איגרת מאלוף הפיקוד אלוף אברהם יפה לחיילים שהשתתפו במלחמה

בעקבות המלחמה:

המלחמה שינתה את מעמדה הביטחוני של ישראל. מדינות ערב הכירו בעוצמת צה"ל. המצרים הבינו שאת ישראל יהיה קשה להביס ועברו למלחמה מסוג אחר – "התשה". לגבי העם היהודי בארץ ובעולם, למלחמת ששת הימים הייתה השפעה עצומה, ההתבוללות נעצרה וזרם גדול של יהודים מרחבי העולם עלו ארצה.

השינוי לרעה:

אט אט שונה מצבה של ישראל ממדינה שנלחמת על קיומה לדמות של מדינה כובשת המדכאת את העם הפלסטיני "המסכן", תדמית ישראל בעולם שונתה לרעה. לאחר מלחמת ששת הימים הייתה בישראל אווירה שצה״ל חזק ומדינות ערב לא יצליחו לתקוף, אווירה של זלזול באויב. המודיעין התעלם מסימנים על התקיפה העתידה להתרחש מצד האויב. סוריה ומצרים רצו לנקום במדינת ישראל על התבוסה שלהן, ולהחזיר לעצמן את כבודן שאבד. אלו הובילו למלחמות הבאות: מלחמת ההתשה, ומלחמת יום כיפור שפרצה עבורנו בהפתעה וללא מוכנות.

להקת חיל הים – מה אברך

הזוית האישית

גל: בזכות הסיפור על מלחמת ששת הימים גיליתי כמה סבתא שלי גזעית ! למי עוד יש סבתא שהשתתפה במלחמה ??? וכמובן היה מרתק לשמוע על מלחמת ששת הימים!

אילנה: בעבודה זו ניסיתי להעביר את הצורך של האדם להאמין ביכולתו להתגבר על קשיים אפילו אם הם מרובים. במלחמת ששת הימים ישראל נלחמה על קיומה וניצחה למרות שבמבט לאחור כמעט ולא היה לנו סיכוי.

מילון

מלחמת התשה
מלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-8 במרץ 1969 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970, מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש שנכנסה לתוקף למחרת

ציטוטים

”זכינו להיות עדים לניצחון הבלתי רגיל של צה"ל על האויב"“