מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שרה שטיינמן

יהלי שמש וסבתא שרה
יוסי בעלי ואני, חתונה שלנו בשנת 1967
המשפחה שלי

שמי שרה שטיינמן, נולדתי בגרמניה, בעיר פרנקפורט במחנה עקורים שהוקם עבור פליטים שהגיעו לשם אחרי מלחמת העולם השנייה מרחבי מזרח אירופה. הורי, לייב ודבורה, עברו את שנות המלחמה כפרטיזנים ביערות של רוסיה הלבנה וכך הצליחו לשרוד עד לסיום המלחמה.

שטר של 10 דולר

לאבי הייתה משפחה, אישה וחמישה ילדים, שבהוראת הגרמנים נרצחו. ביום שנתנה ההוראה, הייתה לאשתו של אבי תחושה לא טובה, והיא נתנה לאבי את השטר של ה-10 דולר ששמרה אצלה, וזה נחשב אז להרבה כסף. היא אמרה לו "תשמור את הכסף הזה, אולי תצטרך אותו, ואם יקרה לנו משהו תזכור לספר לכל העולם על מה שעוללו לנו".

האוקראינים נהגו להוציא את כל הגברים והבנים הבוגרים יותר למרכז הכפר, זה היה קורה מפעם לפעם, בדרך כלל הגברים והילדים היו בורחים, ואז היו מוציאים למרכז את הנשים והילדים שנשארו, אך לא פגעו בהם. באותו היום אבי ברח והסתתר, יחד עם הגברים והילדים שנמלטו, ורק לפנות בוקר הם חזרו לכפר. הם היו בטוחים שהם ימצאו את המשפחות שלהם בבית, ואז לחרדתם גילו כי האוקראינים רצחו את המשפחות. כולם נהרגו ונערמו בתוך בור אחד גדול, וכך מצאו אותם הגברים כשחזרו לכפר לפנות בוקר. אבי נשבע לעצמו לנקום את מותם. הוא וחבריו הפרטיזנים עזרו לרוסים לתקוף שיירות של רכבות שהובילו נשק ומזון לחיילים הגרמנים, ונלחמו עד סוף המלחמה.

את השטר קיבלתי למשמרת מאבא שלי, הוא היה כבר בן 96 והוא ביקש לשמור על השטר ולספר את הסיפור הנורא הזה לילדים והנכדים במשפחה. כך תתקיים צוואתה של אשתו, לזכור ולספר את הספור מדור לדור.

בתמונה- רחל

רחל בתו הבכורה של אבי, נולדה במלחמת העולם הראשונה, ואחריה נולד אחיה, ולצערו הגדול של אבי נפטרה אשתו הראשונה, האמא של ילדיו בלידה של התינוק. אבי נשאר עם שני ילדים, ילדה קטנה, רחל ותינוק שזה עתה נולד. לאחר מכן הוא נישא מחדש ונולדו לו עודשלושה ילדים. סה"כ היו לו חמישה ילדים.

רחל שהיתה הילדה הגדולה, הייתה ילדה יפה וחכמה והיא עזרה מאד בעבודות הבית לאימא החורגת שלה, שהייתה מאד טובה אליה ולאחיה, וגידלה אותם כאילו היו ילדיה שלה. רחל שמאד אהבה את אחיה ואת אימא החורגת סרבה לברוח ולהסתתר ביחד עם אביה, למרות שהוא ביקש זאת ממנה, היא כבר הייתה גדולה והוא חשש שיעוללו לה משהו רע, והיא הלכה ביחד עם הילדים והאימא החורגת לכיכר הכפר כדי לעזור לה לשמור על הילדים הקטנים. היא מצאה את מותה ביחד עם אימא החורגת וכל אחיה.

התמונה של רחל זאת התמונה היחידה שנותרה לאבי מכל משפחתו והיא מאד מאד יקרה לנו.

בתמונה – אמי ואבי

אמי שרדה לאחר שקפצה מהרכבת שהובילה אותה ואת משפחתה למחנות ההשמדה והצליחה להגיע ליערות, אל הקבוצה שהוביל אבי, ולמרות שעדיין הייתה צעירה עזרה לפרטיזנים בהכנת אוכל וטיפול בפצועים של הקבוצה. לאחר המלחמה אבי ואמי נישאו ויחד הגיעו למחנה העקורים, ששם נולדנו אחותי ואני, ומשם תכננו להגיע לישראל.

לישראל הגיעה משפחתי בחודש יוני שנת 1948 לאחר הפלגה עם אניית מעפילים, למחנה בעתלית, שהיה אחד מהמחנות שלשם הביאו את העולים שהגיעו לארץ אחרי המלחמה, עם תקוה בלב, לחיים חדשים אחרי מה שעבר עליהם. הם התגוררנו בעתלית תקופה של כמה חודשים ומשם עברנו לבית בחיפה, בו נולד אחי עמי. גדלנו בבית שבו הספורים על השואה היו חלק מחיינו, והזכרון של המשפחות של אבי ואמי נשארו איתנו, ואנחנו ממשיכים לספר אותם לילדנו ונכדנו עד היום.

תמונה – הנצחון של הורי על הנאצים תמונה משפחתית של הנכדים

הזוית האישית

סבתא שרה: במפגשים עם נכדי יהלי נתנה לי ההזדמנות לספר לו את הסיפור המופלא של הישרדותם של הורי בשואה. ולגלות את רגישותו הגדולה לנושא השואה. באמצעותו לשתף גם את נכדי הנוספים בספור של "המשפחה שלי".

יהלי: מאוד נהנתי להיות עם סבתא לשמוע את הסיפורים המרתקים ולהכיר לעומק את ההיסטוריה המשפחתית.

מילון

מנטש
ביידיש - כינוי לבן אדם ישר והגון.

ציטוטים

”המוטו שלי בחיים זה להיות אדם טוב, ולעשות טוב גם לאחרים, זה תמיד יחזור אלינו.“