מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שנתיים במחנה ריכוז, הג'אדו בלוב

צלאת בושאיף בלוב
יהודים לובים ניצולי ברגן-בלזן
סבי היה הרב הראשי של הקהילה היהודית בעיר מולדתי בנגזי

ליהיא יחיא מביאה את סיפור עליה לארץ של סבתא לאה מלוב לישראל, "את סיפורה של סבתא לאה כל אחד צריך לשמוע ! ".

סבתא לאה מספרת :

נולדתי בלוב בעיר שנקראת בנגזי . היו לי ארבעה אחים בשם : יוסף , אברהם , רחל , עמוס. נולדתי לאמא רות ולאבא ששון למשפחת ברדה. סבי היה הרב הראשי של הקהילה היהודית בעיר מולדתי, בנגזי. גדלתי לבית יהודי דתי היו לי חיים מאוד מטיבים, גדלתי כילדה עשירה.

"צלאת בושאיף" – לוב

"צלאת בושאיף" מאת עידו שואב אבק – הועבר מ- he.wikipedia לוויקישיתוף על ידי matanya.[1](טקסט מקורי: "גלויה”). מתפרסם לפי רישיון נחלת הכלל דרך ויקישיתוף.

נאלצתי להיות במסגרות לימודיות שבהם מדברים את השפות איטלקית וערבית.

בשנת 1942 במלחמת העולם השנייה מגיעים הגרמנים לצפון אפריקה ומכניסים אותי למחנה ריכוז (גטו). המחנה נקרא ג'אדו אני בת 3 בלבד ושוהה שם עם אמי , אבי יוסף , אברהם , רחל ועמוס אחיי ומשפחתי אני שוהה במחנה כ – שנתיים . במחנה אני לומדת את השפה הגרמנית

 מחנה ריכוז בלוב – ג'אדו

זהו לא מחנה בו הייתה השמדה של יהודים זהו היה מחנה עבודה שרדתי במחנה אך היה לי קשה מאוד לקחו לי כל מה שהיה לי, לא נשאר לי כלום, מאז חיי נהיו קשים מאוד. אין לי מושג איפה אני נמצאת כי אני צעירה מדיי.

המלחמה מסתיימת, אני ובני משפחתי המורחבת עושים עלייה לארץ ישראל , ארץ היהודים. אני ומשפחתי מגיעים לישראל ונולדים לי אחים נוספים: ישראל ודויד. הם נולדים במעברה שנקראת שער העלייה משם אני וכל משפחתי נודדים לעיר שנקראת עתלית המסע ממשיך ואנו נודדים לבית ליד ומשם לטירת הכרמל .

לאחר תקופה שהוריי אינם מצליחים לפרנס אנו עוברים לחיות בתל אביב ושם סבא ששון מצליח להרים את המשפחה כלכלית הוריי מקבלים החלטה לעזוב לכיוון צפון , הם בוחרים בטבריה. אנו מתיישבים בעיר טבריה סבא ששון וסבתא רות מצליחים לחיות ברווחה כלכלית.

אני כבר נערה בת 15 פוגשת את מי שיהפוך להיות בעלי: יעקוב יעקוב, צבר יליד הארץ נולד במושבת כינרת פגשתי אותו חייל מגויס בשירות הפלמ"ח. אני נישאת לו כשאני בת 16 בלבד בסך הכל. בגיל 17 אני יולדת את בתי הבכורה עופרה. אני הבאתי 7 ילדים לעולם: עופרה, רון, אלדד, ערן , וידי והתאומים איריס ויריב .

יש לי נכדים רבים: רגב, יותם, עומר, אנסטסיה, מאיה, רוני, נווה, דניל, דוד, נועה, מעיין, מיכל, רעות, הינון, ניתאי, מתן, עדן, דר, ליאם, יובל, ליהיא ואביתר . נכדי באים לביקורים רבים בחגים בימי שישי ואפילו סתם כך אני משקיעה בילדי בנכדיי ומפנקת אותם מאוד

בחגים אני מכינה תבשילים ומנהגים מבית אב מאכלים לובים והמון פינוקים. עד היום אני גרה בביתי החם בטבריה .

סבתא תמיד שולפת מזיכרונותיה. סיפור אחד שהיא תמיד חוזרת ומספרת הוא על המטוס שאיתו היגיעה לישראל. איך שהמטוס איתו היגיעה לישראל נחת בארץ, נפתחו דלתות המטוס. היא זוכרת שהוריה יורדים במדרגות. כמו שכף רגלם נוגעת באדמת ארץ ישראל, הוריה יורדים ומשתטחים על הארץ ומנשקים את אדמת ארץ ישראל וחשים גאווה גדולה שהגיעו לארץ הקודש, ארץ ישראל.

העשרה

יהדות לוב: "הקהילה היהודית של לוב מנתה ערב הקמת מדינת ישראל כ-38,000 איש ומרכזה היה בעיר הבירה טריפולי (ולכן מכנים אותם "טריפוליטאים"). ריכוז נוסף של יהודי לוב התקיים בפנים המדינה, קרוב למדבר סהרה. יהודים אלה התבדלו מסביבתם והתגוררו בשכונות נפרדות, חלקם במערות חצובות בקרקע".

"בשנות השלטון הבריטי, משנת 1943 עד 1952 ולאחר מכן בשנות העצמאות של לוב, סבלו היהודים מהעם הלובי, שערך בהם פרעות, פצע והרג ופגע ברכושם. היהודים התארגנו והפעילו הגנה עצמית. לאחר הקמת המדינה עלתה רוב קהילת לוב לישראל, אך חלק נכבד ממנה היגר לאיטליה"

פרעות טריפולי: "פרעות טריפולי אירעו בנובמבר 1945 כאשר המון ערבי פשט על בתי-כנסת ובתי מסחר ברבעים יהודים בטריפולי בירת לוב ובסביבותיה. בפרעות נרצחו 132 יהודים ומאות נפצעו, בעיקר נשים וילדים. נשרפו 9 בתי כנסת, ו-813 בתי עסק יהודיים נהרסו. הפרעות נמשכו מ-4 בנובמבר עד להתערבות הצבא הבריטי, ששלט בלוב, ב-7 בנובמבר. הפרעות, שבוצעו בידי ערבים לובים, עוררו זעזוע בקרב הקהילה היהודית בלוב וקיבלו הד גדול גם בשאר העולם היהודי".

ג'אדו: "מחנה ג'אדו (ערבית: ????, איטלקית Giado) הוקם בלוב תחת שלטון גרמניה הנאצית, בבסיס צבאי לשעבר ביישוב בעל אותו שם השוכן כ- 180 ק"מ מדרום-מערב לטריפולי. אל המחנה הועברו כ-2,600 מיהודי קירנאיקה, חלקה המזרחי של לוב, ו-562 מהם מתו ברעב, במחלות ובעינויים. על אופי המחנה ניטשת מחלוקת: יש המגדירים אותו כמחנה ריכוז, ויש המגדירים אותו כמחנה עבודה".

מורה אחראית: יפעת סרוסי בי"ס בן צבי גבעת המורה עפולה

אגף מורשת, משרד החינוך

תשע"ה, 2015 

מילון

יהדות לוב
הקהילה היהודית של לוב מנתה ערב הקמת מדינת ישראל כ-38,000 איש ומרכזה היה בעיר הבירה טריפולי (ולכן מכנים אותם "טריפוליטאים"). ריכוז נוסף של יהודי לוב התקיים בפנים המדינה, קרוב למדבר סהרה. יהודים אלה התבדלו מסביבתם והתגוררו בשכונות נפרדות, חלקם במערות חצובות בקרקע. בשנות השלטון הבריטי, משנת 1943 עד 1952 ולאחר מכן בשנות העצמאות של לוב, סבלו היהודים מהעם הלובי, שערך בהם פרעות, פצע והרג ופגע ברכושם. היהודים התארגנו והפעילו הגנה עצמית. לאחר הקמת המדינה עלתה רוב קהילת לוב לישראל, אך חלק נכבד ממנה היגר לאיטליה

ג'אדו
מחנה ג'אדו (ערבית: ????, איטלקית Giado) הוקם בלוב תחת שלטון גרמניה הנאצית, בבסיס צבאי לשעבר ביישוב בעל אותו שם השוכן כ- 180 ק"מ מדרום-מערב לטריפולי. אל המחנה הועברו כ-2,600 מיהודי קירנאיקה, חלקה המזרחי של לוב, ו-562 מהם מתו ברעב, במחלות ובעינויים. על אופי המחנה ניטשת מחלוקת: יש המגדירים אותו כמחנה ריכוז, ויש המגדירים אותו כמחנה עבודה.

ציטוטים

”משתטחים על הארץ ומנשקים את אדמת ארץ ישראל וחשים גאווה גדולה“