מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שנותיה הראשונות של אשדוד

המשפחה המורחבת חוגגים לסבא דוד 70.
תמונת מחזור של כיתה ו'.
המעבר לאשדוד הקטנה והחדשה

סיפור המעבר לאשדוד

אשדוד "אַשְׁדּוֹד היא עיר במחוז הדרום והשישית בגודל אוכלוסייתה בישראל. נוסדה כמועצה מקומית ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון. במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן-יבנה. בשטחה זורם נחל לכיש. אשדוד קרויה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור, מהערים העתיקות בארץ ישראל… עוד בראשית ימיה הייתה עיר נמל ואחד מסמליה המובהקים עד היום הוא נמל אשדוד, הגדול מבין שלושת נמלי המסחר הימיים של ישראל. מאז הקמתה, אשדוד היא עיר קולטת עלייה שגם נבנתה על ידי עולים". (ויקיפדיה)

כשאשדוד הייתה בת 6 שנים, עברנו עם חלק מהמשפחה לגור באשדוד, הייתה לנו אז תינוקת בת חודש וחצי, ההרגשה הייתה מוזרה כי ממש לא הכרתי את אשדוד ולא ידעתי מה מצפה לנו, באשדוד היו מעט אנשים וכולם הכירו אחד את השני, המעבר מעיר יחסית גדולה – ראשון לציון לעיר אשדוד, היה לי קשה להתרגל

.

ספריה עירונית על גלגלים

אני זוכרת היטב את מראות השכונה כשהגענו: הייתה מכולת אחת בשכונה שלנו ובית קולנוע אחד והרבה הרבה חולות מסביב. הספרייה העירונית, שכנה באחת הדירות של המעברה. לפני שפתחו את הספרייה העירונית, הייתה מכונית גדולה עם ספרים שהייתה באה פעם בשבוע לשכונה וממנה יכולנו להשאיל ספרים.

הדירה הראשונה שלנו באשדוד הייתה בקומה חמישית, כך שהיה אפשר לראות למרחקים, כי אז עוד לא היו גורדי שחקים. היינו רואים את הצנחנים מתאמנים וצונחים באיזור דרום העיר, שכיום אנחנו גרים שם. בחוף הים היו הרבה דקלים, היינו הולכים הרבה אל הים.

הזוית האישית

סבתא גלי  מספרת לעינבר את זכרונותיה מהעיר אשדוד בתחילת דרה: "הייתה מכולת אחת בשכונה שלנו ובית קולנוע אחד והרבה הרבה חולות מסביב".

מילון

מעברה
כאשר הייתה עליה לארץ ולעולים לא היה מספיק כסף כדי לקנות או לשכור דירה, המעברה שימשה להם כדירה זמנית.

ציטוטים

”"הרבה חולות ודקלים" כאשר היום יש רק גורדי שחקים וכמעט לא נשאר מקום לטבע.“