מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שם המשפחה כשם המקום

שולה הראל והראל
שולה הראל והראל
מגיל שנה בארץ הקודש

שמי שולה, נקראתי על שם סבתא שלי. שם המשפחה שלי השתנה בנישואים מעיראקי לסבג. סבא רבא-רבא שלי היה סוחר והסתובב במדינות ערב. כשהוא הגיע לתימן הוא החליט להישאר שם ושינו את שם המשפחה שלו ל'עיראקי', שידעו מאיפה הוא הוא בא. נולדתי בתימן בשנת 1948 ועליתי לישראל בשנת 1949, כשהייתי בת חודשיים. אני הייתי רביעית מתוך תשעה אחים והרגשתי שמחה להיות הרביעית. היחס בין האחים והאחיות שלי היה שווה. אחי הבכור נפטר, כל האחים קראו לו דוד כי לא ידעו שהוא היה האח שלנו, בגלל שהוא לא היה גר בבית שלנו.

התחביבים שלי בילדות היו התעמלות, שירה ולראות סרטים. גרתי במושב אורה. בהתחלה גרנו באוהלים ואז הועברנו לצריפים. מהצריפים עברנו לבית שני חדרים והיינו שם תשעה אחים, אז היה מאוד צפוף אבל כיף. למדתי בבית ספר קריית מנחם ובגן אורה. החברות הכי טובות הן אסתר חימי ז"ל ועכשיו נעמי אבדר. המוזיקה האהובה עלי היא טורקית, ערבית ותימנית. היו לנו חיות מחמד מיוחדות: ברווזים כלב ותוכי. החג האהוב עליי היה סוכות.

התחתנתי בשנת 1967, הייתי בת 18. החתונה הייתה באורה והתקיים טקס חינה לפני. יש הרבה תמונות מהחתונה. הייתי בת עשרים שנולדו הילדים. עבדתי מאז ומתמיד במשפחתון. תמיד רציתי לעבוד במשפחתון. השכלתי היא טובה במיוחד.

הזוית האישית

שולה סבג השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי התלמידים הראל גורני והראל שובל. התכנית נערכה בבית הספר עין הרים בעין כרם, התשע"ט.

מילון

צריף
מבנה פשוט המיועד למגורים ארעיים. לרוב הצריף בנוי מעץ או מחומרים קלים אחרים, ולא מבניה קבועה.

חִינָה
חִינָה (או חֶנָה) היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, המופק מעלי הכופר הלבן בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע וכסימן למזל טוב. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אני אוהבת ילדים ותמיד אהבתי לטפל בהם“