מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שליח הרבי מפרדס חנה

הרב קורנט אצל הרבי מליובאויטש
הרב קורנט עושה 'מבצעים' בחנוכה
סבא השפיע על כל סביבתו, בעיקר בזכות היותו "טוב לשמים וטוב לבריות"

סבא יהודה אריה נולד בט"ו אלול תרצ"ד, 1934, בעיר זביצ'ה שבפולין, לאביו ר' יצחק קורנט שהיה מחסידי גור, ולאמו יוכבד קורנט.

בשנת תרצ"ה, כשהיה בן שמונה חודשים, עלה לארץ ישראל עם משפחתו. בתקופה זו ארץ ישראל עוברת שינויים, הארץ נשלטת בידי הבריטים, והאוכלוסייה בארץ מורכבת משליש יהודים ושני שליש ערבים. ערביי ישראל התנגדו להרחבת היישוב היהודי, הטרור הערבי בארץ גבר, הוא נמשך כשלוש שנים, והכניס את הארץ למערבולת של דם, סבל והחלטות גורליות.

סבי למד בילדותו בתלמוד תורה "חיי עולם" ו"אשל אברהם" בירושלים, אצל המלמד ברמן זצ"ל. בבחרותו למד בישיבת חב"ד ב"מאה שערים", לאחר לימודיו בישיבה הלך ללמוד הוראה במכון פדגוגי, וכששאלוהו – לשם מה? ענה: "זאת דרישתו של הרבי, ויש לבצעה בשלמות". ובשביל לזכך ולחנך את המידות, כבר בתקופת בחרותו החל סבא לקשור קשר אמיץ עם הרבי מליובאוויטש ולהיות בטל אליו ולהוראותיו.

בגיל 25 סבא נישא לסבתא אסתר לבית משפחת קרול, והם התגוררו בירושלים, סבא עבד שם כמוהל ושוחט. לאחר מספר שנים הציעו לו לעבוד באחד משלושת המקומות: אילת, באר-שבע או פרדס חנה, וכששאל את הרבי להיכן ללכת, השיב הרבי: "להתחשב בדעת האישה". היות שסבתא העדיפה לגור בפרדס חנה, סבא הגיש מועמדות והוא נבחר מבין כל המועמדים להיות שם שוחט. במשך שלושה חודשים חיפש דירה אך לא מצא, ולכן הם שכרו דירה בכפר פינס הסמוכה לפרדס חנה, ולאחר שנה עברו לפרדס חנה.

כשסבא וסבתא הגיעו לפרדס חנה, גרו שם משפחות דתיות בודדות, ומשפחתו של סבא הייתה המשפחה החסידית היחידה במקום. עם בואו למקום, סבא השפיע על כל סביבתו. בעיקר בזכות היותו "טוב לשמים וטוב לבריות".

ב"ה, משפחתו התרחבה והיה עליו לדאוג לחינוך ילדיו, אולם לא היו מוסדות חינוך מתאימים לרוח החסידות, ולכן נאלץ לשלוח אותם למוסדות חינוך ממ"ד, ושם היוו דוגמה לסביבתם, ובהיותם שלוחי הרבי עשו זאת בשמחה ובגאווה חסידית. הבנים הגדולים נסעו ללמוד בכפר חב"ד מגיל 10, למרות הקושי העצום לילד ולהורים.

במלחמת ששת הימים, ביוני 1967, סבא גוייס לצה"ל והצטרף למלחמה בחזית המצרית. באחת ההתוועדויות לאחר המלחמה ציין הרבי ש"שראם א- שייח" נכבשה ללא ירייה, ולא היו צריכים להילחם עליה, כי היה שם אחד מחסידיו.

סבא זכה לחתן את כל תשעת ילדיו שיחיו יחד עם סבתא שתבלח"א, החתונה של הבן הצעיר נערכה באור לז' אדר תשנ"ח, וסבא זצ"ל השיב את נשמתו לבורא העולם בט"ז אדר תשנ"ח – לפני 22 שנים – ביום שבת קודש.

ביום שישי האחרון לחייו, סבא ערך שתי בריתות, ובליל שבת קודש הלך לישון, ואיך שקוראים לזה בעולמנו "לא קם"- ממש בקדושה ובטהרה! ביום שבת קודש! (שזה עניין נעלה בפני עצמו) ובלי ייסורים!

ת.נ.צ.ב.ה.

לאחר תהלוכת ל"ג בעומר עם הבחורים, המקורבים ובניו שיחיו

הקשר לחב"ד ולרבי

הקשר של סבא עם חב"ד החל בתקופה,בה עבר ללמוד בישיבת חב"ד "תורת אמת" במאה שערים. כבר אז יכלו לראות חבריו את צניעותו הרבה ומידת אהבת ישראל שלו, הוא כבר אז החל בפעילותו המבצעית, כשהוא משפיע על חבריו מהישיבה הקודמת להתקרב לתורת החסידות, וכן רבים מקרובי משפחתו.

הרב שמואל אליעזר הלפרין העיד עליו: "לא אגזים באם נאמר אשר ההיענות וההתלכדות סביב דגל נשיא הדור השביעי בימים ההם בקרב תלמידי הישיבה היו מהחלוציות ביותר ושימשו זרקור לכל אנ"ש, ובזה היה חלקו של רבי יהודה גדול ורב."

אחיו, דוד שכנא ורעייתו סלווה, זוכרים מול עיניהם את סעודות מלווה המלכה שהיה עורך לחבריו בביתו כל מוצאי שבת, עם תפו"א, מלח ומשקה. התוועדויות אלו עם חבריו מאד קירבו את ליבם לרבי ולתורת החסידות.

כשלמדו בישיבה, סבא היה בין חייליו הראשונים של הרבי, ובמסירות נפש פעל מבקר עד ערב להפצת החסידות ובמסירת שיעורים מחוץ לירושלים – מקום מגוריו, וכן בתקופה שהרבי דרש להתעסק בחינוך.

ועוד מעדותו של הרב הלפרין: "כבמחזה עולה בדמיוני ובזיכרוני דמותו, כאחד מגיבוריה המצוינים של הפעילות למען ייסוד רשת החינוך החב"די, באותם ימים בהוראתו הפתאומית של הוד כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. רואה אני אותו מטפס ויורד, מטפס ועולה בבקעה הרחבה של הכפר עין-כרם בשמש הקיצית הלוהטת, כשכולו שזוף ושטוף בזיעה של מצווה יום-יום."

לאחר החתונה היו לו קשרים מיוחדים לרבי, והפך להיות ה"פנסאי" של פרדס חנה. עם בואו למקום, השפיע סבא על כל סביבתו. לאחר סעודת שבת בבוקר היו מגיעים אליו בחורים ממדרשית נועם, ולפעמים היו מגיעים אפילו בסעודה, ואז היו נשארים לשיעור תניא ומאמרי חסידות לאחר הסעודה. בשולחן שבת נהג לספר גם סיפורים חסידיים. על ידי שיעורים וסיפורים אלו, ובוודאי גם הדוגמה האישית של סבא השפיעה, שכמה וכמה בחורים התקרבו לחב"ד וחלקם נעשו שליחים מפורסמים, כמו למשל, הרב נחמיה שמרלינג שליח הרבי מה"מ בכפר יונה, הרב נועם דקל שליח הרבי מה"מ ביקנעם, הרב שבתי פישר שליח הרבי מה"מ בגבעת שמואל ועוד. באמצע השבוע היה מוסר בביהכ"נ המרכזי בעיר שיעור תניא לתושבי המקום.

למעשה, סבא הגיע לפרדס – חנה לצורך פרנסה. אך כשרצה לחזור לירושלים, שאל את הרבי מה"מ על כך. שנים רבות לא היה מענה מהרבי על בקשה זו, וממילא סבא נשאר בינתיים והמשיך לעבוד ולהשפיע במושבה, לאחר כמה שנים הרבי ענה וזלה"ק: "במענה לשאלתו – כדאי שימשיכו בעירם עתה (עכ"פ בעתיד הקרוב)." וברור שסבא שהיה בטל לרבי בביטול מוחלט, נשאר… כל הוראה שהרבי הורה סבא ביצע בשלמות. עריכת סיומי רמב"ם, רישום כל ילד שנולד לאות בספר התורה, עריכת סעודת משיח ועוד.

כאשר הילדים גדלו הם הצטרפו אליו למבצעים, ודאגו גם להביא תגבורת של חברים מבחוץ. בל"ג בעומר הביאו בחורים מכפר חב"ד והם ארגנו תהלוכה. בחודשי הקיץ הם פעלו ב"מבצע של"ה", בהם לימדו את הילדים דברים בסיסיים ביהדות. בהמשך זכה לראות את בניו שליחים של הרבי מה"מ בכמה מקומות בארץ, ואת אחד מבניו שליח יחד אתו בפרדס חנה.

סיום הרמב"ם – מימין לשמאל- הרב צדקה, הרב גרינוולד וסבא י.אריה קורנט

הזוית האישית

דבורי: שמחתי להכיר את סיפור חייו של סבא והמשפחה. תודות לתכנית הנפלאה.

מילון

ישיבת תורת אמת
מוסדות תורת אמת בירושלים הינם רשת מוסדות חינוך לבנים, הכוללים תלמוד תורה, ישיבה חב"דית, הכוללת מסגרת של ישיבה קטנה וישיבה גדולה, ומכון ללימוד סמיכה לרבנות בשם 'בית מדרש עיון ההלכה'.

שארם א-שייח'
עיר מצרית בדרום חצי-האי סיני, לחוף מפרץ אילת. בימי השלטון הישראלי היה במקום יישוב ישראלי בשם אופירה. שארם א-שייח' שוכנת סמוך למצרי טיראן, ולכן הייתה חלק מנושא חסימתם שהוביל לפרוץ מלחמת ששת הימים. נשיא מצרים מחזיק ארמון בעיר, ומדי פעם הוא מארח בו מנהיגים זרים וועידות בינלאומיות.

ציטוטים

”סבא זכה לראות את בניו שליחים של הרבי, ואחד מבניו ממשיך דרכו בפרדס חנה“