מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שלבי החיים של סבתא מילה

אני עם סבתא מילה במפגש
ילדות של סבתא
סיפורי גבורה של סבתא מילה

שמי לב סברנסקי, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי מילה. סבתא מילה סיפרה לי את סיפורה ותיעדתי אותו. סבתא מילה סיפרה לי את סיפורו של אחיה הקטן רומן גורל

וזהו הקישור לסיפורו שנכתב ברוסית: Родословная моей семьи – אילן היוחסין של משפחתי

ילדות

לסבתא שלי קוראים מילה. היא מספרת סיפורים מעניינים על המשפחה שלה ואני אוהב מאוד לשמוע אותה.

המשפחה של סבתא התגוררה בעיר סטלינו – על שמו של יוסף סטלין, המנהיג הפוליטי של ברית המועצות. לאחר מותו  שמה של העיר שונה לדונצק. בעיר דונצק הייתה קהילה יהודית גדולה ורוב היהודים דיברו יידיש. גם סבתא ידעה לדבר בשפה הזאת. היא רכשה את השפה מהוריה.

סבתא מספרת שהיא גדלה במשפחה ענייה. מכיוון שהוריה לא יכלו לשלם, היא לא הלכה לגן הילדים, אבל הרגישה מצויין בבית. החיים במשפחה היו צנועים מאוד. לא היו לה צעצועים. היא זוכרת בובה אחת ושיחקה איתה עד גיל 12. סבתא גדלה כילדה קטנה ומפונקת. היא זוכרת  שכל פעם הייתה מקבלת פרוסת לחם עם חמאה וסוכר, שזה היה הממתק הכי יקר וטעים.

.

סבתא מספרת שהיא אהבה לשחק עם הילדים בחצר. הם המציאו הרבה משחקים שונים. אחד מהמשחקים האלו, סבתא לימדה גם אותי. הוא נקרא משחק "כפתורים". סבתא אהבה מאוד ללמוד. היא התעניינה במיוחד במתמטיקה ושפה. אמה של סבתא הייתה לוקחת אותה לספרייה פעם בשבוע. שם היא שאלה ספרים. היא בחרה לקרוא ספרים בכל מיני שפות. ועד עכשיו סבתא קוראת הרבה ספרים.

גאווה משפחתית

במשפחה של סבתא  היו שלושה אחים, כל אחד שירת בצבא האדום. שני אחים ששמם בוריס ורובן, שירתו בצבא רק שלוש שנים והאח הבכור שירת בצבא האדום 28 שנה. כשהתחילה מלחמת העולם השנייה בשנת 1941 האח הבכור התגייס לצבא. בצבא הוא למד בבית ספר צבאי ואחרי כמה שנים של לימודים ואימונים הגיע למעמד של מפקד. אחרי הניצחון על גרמניה הוא המשיך להילחם ביפנים.

לאחיה יש הרבה מדליות ואותות הצטיינות על הניצחונות, המדליות והאותות נשמרו עד עכשיו במשפחתנו. כאשר נגמרו כל המלחמות הוא נשאר לשרת בצבא עד שנת 1969.  הוא עזב את הצבא כי נאמר לו שלא תהיה עלייה בתפקיד מכיוון שהוא יהודי.  זה היה בתקופה שהאנטישמיות חגגה בברית המועצות.

סבתא מספרת על מועד חשוב מאוד בחייו ובחיי כל העם. המועד הזה הוא יום ניצחון שציינו אותו ב-9 למאי.  כל שנה האח הבכור לבש את הלבוש הצבאי שלו עם כל המדליות ואותות ההצטיינות ויחד עם חבריו הוטראנים היה יוצא למצעד. הם צעדו ברחובות העיר וקיבלו ברכות, פרחים ומתנות מאנשים. ביום זה היה נהוג להיזכר בחברים שלא חזרו מקרבות וגם לשמוח שהמלחמה נגמרה.

אהבתה של סבתא

אהבתי לשמוע את הסיפור של סבתא על היכרותה ואהבתה לסבא שלי. הוא מספרת  שפגשה את סבא בשנת 1969, לפני כ- 50 שנה, בבית של קרובי משפחה. זה קרה ב-8 למרץ,  בחגיגה של יום האישה הבינלאומי, כאשר קרובי משפחה התאספו ביחד לארוחת חג. בסוף הערב, בחור צעיר  ויפה התנדב ללוות אותה הביתה. כך התחילה החברות בין סבא וסבתא.

פעמים רבות הם נפגשו וטיילו ברחובות העיר ובפארק. הם אהבו לצפות בסרטים בקולנוע. עם הזמן סבא וסבתא יותר ויותר הכירו  אחד את השנייה. נהנינו לשוחח על כל הנושאים. כעבור תשעה חודשים של חברות, סבא הציע לה נישואים וברור שסבתא הסכימה. לחתונה, הזמינו קרובי משפחה וחברים. היה מאוד כיף וטעים. אחרי החתונה סבא וסבתא המשיכו לימודים באוניברסיטה.

נולדו  להם שני ילדים. עכשיו יש 5 נכדים, מגיל 10 חודשים עד 21 שנה. כל המשפחה שלנו גרה בישראל.

אנחנו מאוד אוהבים להיפגש ביחד בחגים ובאירועים שונים .

סבתא דאגנית

סבתא מספרת שבמשפחה שלה היו הרבה ויכוחים הקשורים לעלייה לישראל.  הם חיו חיים מלאים באוקראינה, הייתה להם עבודה, פרנסה וחברים רבים. אבל בכל זאת בת של סבתא, דודה שלי, מרינה, בשנה 1995, החליטה לעלות לישראל. היא הכירה בחור נחמד בישראל והתחתנה איתו. נולדו להם שני ילדים. סבתא דאגה מאוד לבתה ובכל הזדמנות הייתה מגיעה לישראל כדי לטפל בילדים ולעזור למרינה. בזמנה הפנוי סבתא טיילה בארץ ואפילו למדה עברית. כך נמשך יותר מ 10 שנים, וסבתא התרגלה לחיים בישראל.

בשנת 2011 הבן הצעיר של סבתא, אבא שלי, גם קיבל החלטה לעלות לישראל. שוב סיפור חוזר. ילד קטן במשפחה, שדורש הרבה תשומת לב, זוג הורים צעיר שחייב ללמוד ולעבוד. אז לא הייתה ברירה וב-2012  סבתא וסבא עזבו הכל ועלו לישראל.

סוף סוף המשפחה שלנו התאחדה!

היום סבא וסבתא פנסיונרים. הם שמחים מאוד שהמדינה דואגת להם בתחומים רבים. הם חיים באושר, דואגים לילדים ולנכדים ומרגישים בבית.

הזוית האישית

לב: אני נהניתי מאוד בתכנית מפני שהייתה לי הזדמנות מדהימה ללמוד את ההיסטוריה של המשפחה מסבתא מילה. אהבתי לשמוע את הסיפורים שלה. שמחתי גם ללמד את סבתא מיומנויות מחשב. התברר שסבתא מילה היא תלמידה מצטיינת. סבתא אהבה להגיע למפגשים וללמד אותי. היו לה הרבה סיפורים מעניינים שהיה לה חשוב לספר לי.

מילון

גפילטע פיש
מאכל עשוי מדגים. שמכינים אותו לחגים

ווטראנים
ותיקי מלחמת העולם השניה - לוחמים באותה מלחמה.

ציטוטים

”לא תמיד יוצא כמו שאנו רוצים, צריך להמשיך להתנסות.“