מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שיעור קוראן בבית הספר

בחדר המחשבים
שולה בפעילות באולפנה
סיפורה של שולמית
עליתי בשנת 1963 במטוס מפרס לישראל. 
הגענו לישראל למושב שזור, ואחרי שנה התחתנתי עם בעלי אליהו ועברנו למושב קלחין.
לאחר שנה, כשהייתי בת 18, נולד בנינו הבכור, יורם. שלחו לי צו גיוס לצבא אבל לא התגייסתי, מכיוון שכבר היה לי ילד.
אחר כך עברנו לדובב ושם נולדו לי עוד שלושה ילדים, אילן, אמיר וימית. 
זיכרונותיי מפרס:
למדתי בבית הספר עד כיתה ו'. בית הספר היה טוב ואני הייתי תלמידה חרוצה. בשיעור קוראן (שיעור של מוסלמים) היינו ארבע תלמידות (יהודיות) שהיו יוצאות החוצה. לא היינו משתתפות בשיעור.
כיום אני נמצאת בארץ 51 שנה, ואני אוהבת מאד את הארץ.

מנוקדת מבטן של אוראל וחושן:

שולה זוכרת שבתור ילדה לאבא היתה חנות מכולת והיא תמיד אחרי הבית ספר הייתה הולכת לעזור לו.

היא סיפרה לנו כמה פרס הייתה יפייפיה בעיניה.

וחוויה יפה מבית הספר שבו למדה יחד עם ילדים מוסלמים אחרים. היה שיעור מסויים שבו כל התלמידים היהודים היו צריכים לצאת החוצה ורק המוסלמים היו נשארים.

 

מילון

לא לבזבז את הזמן
הזמן יקר והמלאכה מרובה

ציטוטים

”תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה“