מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שורשים

תמונה של סבתי - שרה, אשתו של סבא יוסי
סבא יוסי, בנו של סבא-רבא מיכאל ז"ל.
מלודג' לתל אביב

סבא   רבא שלי (מיכאל) נולד וגדל בעיר לודג' שבפולין וחי שם באושר עם משפחתו: הוריו, שלושת אחיו ושלושת אחיותיו.

"ערב מלחמת העולם השנייה הגיעה הקהילה היהודית בלודז' לכ-225,000–233,000 נפשות, והייתה הקהילה היהודית השנייה בגודלה בפולין אחרי ורשה. פעלו בה רשת חינוך יהודית מסועפת, עיתונות יהודית ותיאטרון יידיש. בזמן המלחמה נכלאה הקהילה בגטו לודז', הגטו השני שהוקם בשטחי הכיבוש הגרמני. מרבית הקהילה היהודית הושמדה בשואה". (ויקיפדיה)

כך הם חיו, עד שפרצה מלחמת העולם השניה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, אביו ומשפחתו של אחיו הבכור ברחו לגטו וורשה, ושאר בני המשפחה נשארו בלודג'. אביו נפטר ממחלת הטיפוס ומשפחת האח (כנראה) נספתה כשהרסו את הגטו.

סבא   רבא שלי ושאר בני משפחתו הועברו לגטו לודג' ושהו שם עד לחיסול הגטו והעברתם לגטו אושוויץ. כשהגיעו לאושוויץ, ד"ר מנגלה (ימח שמו), שלח את כל בני משפחתו של סבא   רבא שלי להשמדה, ורק סבא רבא שלי ואחיו נשלחו למחנה עבודה, ועבדו שם בפרך עד תום מלחמת העולם השניה.

בחסדי ה', סבא רבא שלי שרד את מאורעות המלחמה האיומה. בתום המלחמה, סבא רבא שלי עלה לארץ באוניית מעפילים, אך הבריטים עיכבו אותם במחנה מעפילים בעתלית. "מחנה המעצר בעתלית או מחנה המעפילים בעתלית שימש למעצר מעפילים ופעילים במחתרות, וכן כמחנה מעבר לעולים. המחנה נפתח בינואר 1940, ופעל במתכונת זו עד להקמת מדינת ישראל במאי 1948. במשך השנים נעצרו בו למעלה מ-40,000 מעפילים".

לאחר מספר חודשים, במחנה המעצר עתלית, שוחרר סבא רבא שלי ממחנה המעפילים ועבר לגור בת"א. בתל אביב, הכיר סבא רבא שלי את סבתא רבתא שלי, שושנה ז"ל, והם התחתנו בשנת תש"ח (1948).

סבי יוסי, יבדל"א, נולד בתל אביב (תשי"ג – 1953), ובילה את רוב ימי נעוריו שם. בשנת תשל"ז (1976) התחתן סבי עם סבתי, שרה (תחי') והקימו את משפחתם בפתח תקווה. נולדו להם ארבעה ילדים. אבי, מיכאל, נ"י, הוא הבכור, וגר עד היום בפתח תקווה. נולדו לו שני בנים, אחי הבכור דניאל, נ"י, ואני. ואני מקווה בע"ה להמשיך את השושלת ולהרבות בענפים טובים ויפים לתפארת כל המשפחה.

הזוית האישית

סבא יוסף יהודה מספר לעידו על שרשי משפחתו במסגרת תכנית הקשר הרב דורי

מילון

ד"ר מנגלה
"רופא" נאצי שערך ניסויים אכזריים ביהודים.

מחנה מעצר עתלית
מחנה המעצר בעתלית או מחנה המעפילים בעתלית שימש למעצר מעפילים ופעילים במחתרות, וכן כמחנה מעבר לעולים. המחנה נפתח בינואר 1940, ופעל במתכונת זו עד להקמת מדינת ישראל במאי 1948. במשך השנים נעצרו בו למעלה מ-40,000 מעפילים. ב-1987 הוכרז כאתר לאומי למורשת ההעפלה והעלייה של מדינת ישראל.

ציטוטים

”כל בני משפחתו של סבא רבא שלי נשלחו להשמדה, ורק סבא רבא שלי ואחיו שרדו.“