מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שבת המלכה

ידידה סינואני ושני וגהלי
בית הוריי
השבת בבית הוריי

בערוב היום, עת תשקע החמה, תפרוש שבת המלכה את כנפיה על השכונה בגורדון בראשון לציון. ריח התבשילים עולה ומיתמר בכל פינה בשכונה. אמי השכימה בבוקר והכינה בצק לפיתות. הכניסה ידה לתוך הקערה הלבנה ובתנועות סיבוביות לשה את הקמח והמים לגוש, ושוב לשה וקורצת בבצק הרך, מניחה אותו בצד ומעל מגבת לבנה על מנת לתת לבצק לנוח. היא שבה ללוש אחרי מחצית השעה כאשר הבצק היה מוכן והיא מיהרה אל הטבון לאפות את הפיתות. כשהתנור לוהט קרצה מהבצק בגודל אגרוף, ובמהירות מגלגלת ומוטחת את הכדור על גבי התנור. הריח עלה והתפזר בכל החצר. הייתי משתוקקת לנגוס אך לא, זה לברכה של שבת.

לאחר מכן, המשיכה אמא ביתר ההכנות לבצק הכובנה, היא עבדה על הכנת הבצק לעוגת השמרים עם צימוקים בסיר הפלא. ריח התבשילים עטף את כל ביתי. אנחנו הבנות עזרנו בניקיון הבית ובגיהוץ הבגדים במגהץ כבד מברזל. כשהכל היה נקי, התארגנו להדלקת נרות. אמא ברכה על הנרות. כשדמעות זלגו מעיניה ביקשה על בריאות ילדיה ושימשיכו לקיים תורה ומצוות כמורשת אבותינו, ואנחנו הדלקנו נר בעקבותיה. "שבת שלום" אמי ברכה כל אחת עם חיבוק ונשיקה. הגברים פסעו צעדיהם לכיוון בית הכנסת "שערי רחמים" ושמענו בקול חרישי בואי כלה בואי כלה, וברחוב ראינו פה ושם אנשים וילדים חפוזים, שאיחרו לבית הכנסת וטלית על כתפם וסידור בידם.

אבי כבר בשעה שתיים, פתח את שער בית הכנסת והוא הישקה את העצים בחצר בית הכנסת. עצים רבים היו בחצר: תמר, אתרוג, הדסים ועצי בשמים שעליהם מברכים במוצאי שבת בהבדלה. אבי נראה הדור בגלימתו הצחורה וזקנו הארוך והפאות היורדות על פי מידותיו. מראהו הוד והדר בלכתו ברחובותיה של השכונה בדרכו לבית הכנסת, בצעדים מהירים אך לבו שקט ו"בוטח בה' יתברך שנתן מנוחה לעמו ישראל ביום שבת קודש"- אמר אבי בהתפעלות מיוחדת.

אחר התפילה אבי חזר הביתה לקדש את היום עם כוס היין. אבי אמר: "כי שני מלאכים מלווים את האדם בצאתו מבית הכנסת, אחד מימין ואחד משמאל לכן אין העת מתאים להתעכב בדרך ועוד כעת שעת רצון מלפני שוכן מרומים לקבל תפילות עמו ישראל". אבי חזר הביתה עם אחי שלום ודוד משה, "שבת שלום" נשמע קולם החד של הבנים, עת שנכנסו לבית ומיד רצו לנשק את ידה של אמי ואילו אבי פנה אלינו הבנות וברך אותנו "ישימכן ה' כרחל ולאה שבנו את בני ישראל". אחר כך ברך את אמי "שבת שלום מזהרה" אור הבית.

כל המשפחה ישבה סביב השולחן. שמענו את "שלום עליכם מלאכים השלום", הקידוש, ברכת המוציא וטעמנו מהמטעמים של השבת בטעם מיוחד. אכלנו מה"ג'עלה"- פיצוחים, גרעינים, שקדים, בוטנים ופופ קורן הכל מעשי אמי ואחר כך אבי שר שירי שבת ואנחנו אחריו פוצחים בשירה משירי שלום שבזי זצ"ל:

אם אשמרה שבת אל ישמרני, אות היא לעולמי עד בינו ובני

אסור מוצא חפץ, למצוא דרכים גם לדבר בו, דברי מלכים

דברי סחורה או דברי צרכים, אהגה בתורת אל ותחכמני

בוא אמצאה תמיד, נוח לנפשי, אכן ליום ראשון, זימן קדושי.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

טבון
כלי בישול המעוצב בצורת קונוס עם פתח בתחתית המשמש לחדירת האש. מילה מושאלת השפה הערבית - طابون‎.

ציטוטים

”לחוח דומה לפנקייק מחורר ונרמז על שמו בספר יחזקאל "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה"“