מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

שבע שנים בגונדר

מלקם מספרת על מנהגי יהודי אתיופיה ועל מסלול העליה לישראל

מלקם מספרת:
נולדתי בכפר למנה שבאתיופיה בשנת 1980. גדלתי בבית הבנוי מעץ ובנוף ראינו גשר והרים. היינו 8 ילדים במשפחה. לאבא שלי היה שדות תירס והיינו עובדים בשדה.
 
עלינו לארץ ב 4.6.2005. על מנת להגיע לישראל, עברנו מלמנה עברנו לגונדר. חיכינו בגונדר שבע שנים לפני העליה לישראל. כשתורנו הגיע נסענו לאדיס אבבה, נסיעה של יומיים באוטובוס. חיכינו שם במשך חודש ואחר כך עלינו לארץ ישראל. כשירדנו מהמטוס בשדה התעופה בלוד נסענו באוטובוס אגד לקרית-גת.
 
ממנהגי הקהילה: 
בעדה שלנו יש מאכלים ומשקאות מיוחדים. המאכלים כוללים: אינג'רה, צ'הו, דבו, קולו, והשתיה כוללת: בונה וטלה. חג מיוחד שצויין על ידי יהודי אתיופיה הוא חג הסיג. דחג הסיגד חל בכ"ט בחשוון. חמישים יום לאחר יום הכיפורים, העדה האתיופית מציינת חג זה שבו כולם מתאספים ומתפללים לבנית בית המקדש ולזכות לעלות לארץ.  חג זה נמשך עד הצהריים, כאשר עושים סעודה ענקית. בחגיגה משתתפים הקסים וכהני העדה. הם היו מוצאים את ה'אורית' (תרגום: "התורה") והקהל היה מלווה אותם בשירה ציבורית, עד למקום האירוע. כאשר הם הגיעו למקום המיועד היו ה'כהנים' – מנהיגי העדה – פותחים בסדר התפילות והקריאות. יהודי אתיופיה עדיין מקיימים את המנהג בישראל כיום. 

צקולה:  אני מקדישה את העבודה הזאת לאימי מלקם, על כל העזרה שנתנה לי כדי שאני אוכל לסיים את העבודה. אני מודה לה על כך שהיא הקדישה לי מזמנה והגיעה לפרויקט למרות שהיא הייתה יכולה לנוח בבית אחרי שהיא סיימה את העבודה.  

מילון

גונדר
עיר מרכזית בצפון מערב אתיופיה

ציטוטים

”הקסים וכהני העדה הם היו מוצאים את ה'אורית' והקהל היה מלווה אותם בשירה ציבורית“