מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של רות תדהר מגני תקווה

עם מתן וגל בתכנית
בטקס יום השואה בבית הספר מית"ר
סיפורה של רות תדהר

נולדתי בתל אביב בתאריך 28.3.1947. הוריי עלו מגרמניה בשנת 1936 כל אחד בנפרד, אבי הוא יליד ברלין ואמי ילידת גרמניה על הגבול של פולין.

לאבי קראו קורט ליפמן, נולד בשנת 1890, למד אדירכלות ונגרות בברלין ונלחם במלחמת העולם הראשונה בתור צלם. בזמן המלחמה פגז פגע ממש לידו והעיף אותו. הוא נפגע בעמוד השדרה והיו צריכים לאשפז אותו בבית חולים, שם עבר מתיחות של עמוד השדרה. הוא התחתן בגרמניה ונולד לו בן והוא עלה לארץ ביחד עם אשתו ובנו בשנת 1936.

אמי נולדה בשנת 1904, בכפר קטן על גבול פולין, היא נאלצה לעזוב את ביתה, לאחר שאמה נפטרה וגדלה אצל דודתה בברסלאו ושם היא גם למדה בבית ספר לאחיות. לאחר שסיימה את לימודיה, היא החלה לעבוד בבית החולים היהודי בברלין. בשנת 1933, עזבה לשוויץ לבאזל, שם היא עבדה בבית החולים היהודי בבאזל. בשנת 1936, עלתה ארצה. הוריי התחתנו בשנת 1939, לאחר שאשתו של אבי נפטרה, והם גרו בתל אביב. אמי עבדה בבית החולים אסותא כאחות בחדר לידה, אבי פתח בארץ נגריה לרהיטים ועבד בתור אדריכל, ועיצב הרבה מאוד חנויות יוקרה בתל אביב.

בין השנים 1949 ו- 1959, הייתה תקופת הצנע ובה היתה מדיניות קיצוב, שהייתה הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. כמו כן, בבתים לא היו מקררים כמו היום, היו מקררים קטנים ופשוטים ופעם ביום יומיים, היו קונים בלוק קרח גדול שהיו שמים אותו ב"מקרר" ואז הוא היה מקרר אותו. כמו כן, היה עובר חלבן עם עגלה וסוס ומחלק את החלב ממכלים גדולים שאותם היו ממלאים בבקבוקים מהבית.

פנקס מזון מתקופת הצנע

בגיל 4, עזבנו את תל אביב ועברנו לרמת גן לשכונת תל גנים. למדתי בבית הספר ויצמן ובכיתה ט' עברתי לבית ספר בליך ברמת חן, שם הכרתי את בעלי (מגיל 17 אנחנו ביחד…). בצבא שירתתי בקרייה באכ"א-פרט בתור מזכירה של ראש אכ"א כשנתיים. בגיל 20, לאחר שהשתחררתי התחלתי את לימודי בסמינר ובעלי שלמה היה בצבא בנח"ל מטעם תנועת בית"ר.

לאחר מלחמת ששת הימים התחתנו בתאריך 16.10.67, ביישוב צור נתן. זו הייתה חתונה ראשונה בהיאחזות צור נתן, ובגין, שהיה אז שר בלי תיק בממשלת הליכוד הלאומי ברשותו של לוי אשכול, כיבד אותנו בנוכחותו בחתונתנו.

בשנת 1970, נולד הבן הבכור שלי ששמו הוא ארי. 10 ימים לאחר שהוא נולד, עברנו עם בעלי לשליחות בבלגיה באנטוורפן, שם הוא היה אחראי על המאבק הציבורי למען שחרור יהודי ברית המועצות. שם שהינו כשנתיים, ואז חזרנו לארץ בשנת 1972. גרנו בשיכון ותיקים ברמת-גן. בשנת 1975, נולד הבן השני שלנו ששמו גיא ואז עברנו לתל השומר ברמת גן. כשגיא היה בן שנתיים בערך, נכנסתי לשותפות בחנות לבגדי ילדים שקראו לה ליבי.

בשנת 1980, שלמה היה ברפובליקה המרכז אפריקאית ועבד עם האלוף במילואים, שמואל גונן, בכריית יהלומים. כשבתנו מיכל נולדה, כחודש לפני הזמן ולא היה טלפון, אז שלחתי מברק לג'ונגלים להודיע לו על הולדת בתנו. כשמיכל הייתה בת שנתיים, התחלתי לעבוד בתור דיילת קרקע במעוף, למשך כשנה, עד שהחברה התפרקה. לאחר מכן, עבדתי כשנה וחצי בתיווך בחברת "אנגלוסכסון". למדתי פיסול בחמר ופיסלתי פסלים.

בשנת 1997, נבחרתי לחברת מועצה בעיריית רמת גן, עבדתי בוועדת בניין ערים וכיהנתי שם עד הבחירות הבאות. בני הבכור ארי התחתן עם כלתי, שרי, בשנת 1997. נכדי הראשון, ניר, נולד בתאריך 4.4.2002 בגני תקווה, נכדתי השנייה, נטע, נולדה בתאריך 26.11.2005. בני, גיא, התחתן עם יפעת בתאריך 16.7.2009. ונכדתי השלישית רומי נולדה בתאריך 4.2.2013.

בשנת 2008, עברנו לגור בגני תקווה ומאז אנחנו שם. בעלי מסתובב כיום בכל העולם, היה 5 שנים בקנדה בטורונטו, עבד שם בחברת כריית יהלומים. משם עבר להונג קונג שם הוא עובד עד היום בהערכת יהלומי גלם. כיום הוא נע ונד בין הונג קונג לקנדה בעיקר באיזור המיכרות בצפון קנדה, אנטוורפן בלגיה וישראל.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי", בבית הספר התיכון מית"ר בגני תקווה. רות, משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי במסגרת כתת הותיקים בבית הספר ולאורך שנת הלימודים נפגשה עם התלמידים מתן וגל שתעדו את סיפורה.

 הקשר הרב דורי של רות תדהר עם מתן וגל – מתעדים סיפור

 הקשר הרב דורי של רות תדהר עם מתן וגל

 

מילון

ת
ת

ציטוטים

”שלחתי מברק לג'ונגלים להודיע לו על הולדת בתנו.“